ורמינהי הרכינה ומיצת הרי היא של תרומה. תמהני מה ענין תרומה לכאן והתם איסור הוא לחולין ועל כרחין דתרומה הוא ומיהו מתני' גופא תמיהא בלא מצוי נמי הכלי אסור לחולין ואע"פ שנטף מאה טפין ויש סוברין לפרש' בקורא שם למדה כגון שאמר שתי מדות שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה שאין שם תרומה חל אלא שעור המדה ומכיון שהטיף שלש טפין כבר יצא ידי מדה והשאר חולין אלא שאם הרכינה הרי היא של תרומה ומ"ה מקשי להדי' היא של מוכר.
וזה הפי' ממי שלא עיין במשנה, דהתם (תרומות יא,ו) קתני מגורה שפנה ממנה חטי תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכה חולין וכן חבית של שמן שנשפכה וכו' המערה מכד לכד ונטף שלש טפין נותן לתוכה חולין הרכינה ומיצת וכו' למדנומענין המשנה שמאחר שיעור' החבית ונטף שלש טפין השאר בטל הוא בדפני החבית לענין זה שמותר להרבות עליו חולין והא בטל בהן ואינו מדמע קל הוא שהקילו חכמים בדבר מפני שאי אפשר להטריח על הצבור יותר מדי.
ומצאתי בירושלמי שם (תרומות יא,ה) תני רבי חלפתא בר שאול קדרה שבשל בה תרומה מגעילה בחמין ג"פ ודיו א"ר בא אין למדין ממנה לענין נבלה א"ר יוסי קשית' קומי ר' בא תרומה בעון מיתה נבלה בלא תעשה ותימר הכין כמן דמר מאיליהן קבלו עליהן את המעשרות ר"י בר שולם בעא קומי ר' מנא תמן איתמר ונטף שלש טיפין נותן לתוכה חולין והכא אתמר הכין א"ל כאן ע"י האור הוא נגעל למדנו מכאן שכל בצונן משנטף השאר מותר לבטלו ברוב ואפילו בתרומה דאורייתא דמתניתין ודאי בתרומה דאוריית' קתני ומזה ודאי אין למדין ממנו לנבלה וליין נסך דהתם בעינן הכשר גמור לכלי אבל בבישול קדירה ליכא לבטולי כלו' דטוב' בלע וטוב' פליט הילכך בתרומה דאורייתא התורה העידה על כלי חרש שאינו יוצא מידי דפנו ובדרבנן מגעילה שלשה פעמים ואומר אני אין למדין ממנו אפילו לשאר איסורין דרבנן ואין צריך לומר לסתם יינם שהוא חמור יותר מאיסורי תורה בשיעורין, ובמסכת זבחים (צו,ב)נמי מוכח בקדרה שבשל בה תרומה דהכשירה בשאר איסורין למריקה ושטיפה ולשכירה דחרס.
וזה הפי' ממי שלא עיין במשנה, דהתם (תרומות יא,ו) קתני מגורה שפנה ממנה חטי תרומה אין מחייבין אותו להיות יושב ומלקט אחת אחת אלא מכבד כדרכו ונותן לתוכה חולין וכן חבית של שמן שנשפכה וכו' המערה מכד לכד ונטף שלש טפין נותן לתוכה חולין הרכינה ומיצת וכו' למדנומענין המשנה שמאחר שיעור' החבית ונטף שלש טפין השאר בטל הוא בדפני החבית לענין זה שמותר להרבות עליו חולין והא בטל בהן ואינו מדמע קל הוא שהקילו חכמים בדבר מפני שאי אפשר להטריח על הצבור יותר מדי.
ומצאתי בירושלמי שם (תרומות יא,ה) תני רבי חלפתא בר שאול קדרה שבשל בה תרומה מגעילה בחמין ג"פ ודיו א"ר בא אין למדין ממנה לענין נבלה א"ר יוסי קשית' קומי ר' בא תרומה בעון מיתה נבלה בלא תעשה ותימר הכין כמן דמר מאיליהן קבלו עליהן את המעשרות ר"י בר שולם בעא קומי ר' מנא תמן איתמר ונטף שלש טיפין נותן לתוכה חולין והכא אתמר הכין א"ל כאן ע"י האור הוא נגעל למדנו מכאן שכל בצונן משנטף השאר מותר לבטלו ברוב ואפילו בתרומה דאורייתא דמתניתין ודאי בתרומה דאוריית' קתני ומזה ודאי אין למדין ממנו לנבלה וליין נסך דהתם בעינן הכשר גמור לכלי אבל בבישול קדירה ליכא לבטולי כלו' דטוב' בלע וטוב' פליט הילכך בתרומה דאורייתא התורה העידה על כלי חרש שאינו יוצא מידי דפנו ובדרבנן מגעילה שלשה פעמים ואומר אני אין למדין ממנו אפילו לשאר איסורין דרבנן ואין צריך לומר לסתם יינם שהוא חמור יותר מאיסורי תורה בשיעורין, ובמסכת זבחים (צו,ב)נמי מוכח בקדרה שבשל בה תרומה דהכשירה בשאר איסורין למריקה ושטיפה ולשכירה דחרס.