רש"ש על עירובין · דף 6a

גמרא מ"ש מצדו בעשר כו' מראשו נמי כו'. נ"ל דלא מקשה דליהוי ממש כמצדו בעשר דהא איכא למיחש דלמא עיילי בהא דע"כ ל"א לקמן (יו"ד ב') אלא אין אדם מניח כו' ונכנס בפתח קטן (לגמרא זו כוונו התוס' בסד"ה אחד) אבל עשר הוא פתח גדול אלא דמקשה רק דנימא נמי פיתחא הוא ועכ"פ בפחות מעשר דא"ל לא שבקי כו' לישתרי:

שם דפתחא בק"ז ל"ע אינשי. ק"ל א"כ ליפסול בג"ט כיון דלא הוי פתח (וכמו כן קשה לר"ה אמאי מצדו בד'. ואי משום כיון דטעמי' מפני דממעט בהילוכה ושבקי פיתחא רבה כמ"ש התוספות ובפחות מד"ט לא מיקרי פתח וכמ"ש המהרש"א וכמו דאיתא לקמן ר"פ חלון הא רב אמי ור"א פסלי בג"ט מטעם דילמא שבקי כו' לקמן (יו"ד ב) ודברי המ"א בסי' שס"ה סק"ג לא יעלו ארוכה לזה. אך לזה י"ל דבפחות מד' דצר המקום ליכנס וליצא בו לא עדיף מדאיכא גדודי דר"א ור"א משא"כ בדלא נשתייר פס ד' דאסור אף בגדודי לכן אוסר אף בג' אם שהוא צר אבל הא דק"ז ודאי קשיא) ומש"כ מהר"מ מטעם לבוד תמוה דהא לא קי"ל כרשב"ג וגם למטה אף הוא מודה לרבא לקמן (יד ב) מ"מ חזינן כאן דמכשירין בפחות מד' (ואולי הטעם משום דרב אחלי לקמן (יב) דאמר עד ד') ולפ"ז הנלע"ד דגם בהא דאמרינן לקמן (דף צד ב) כגון שנפרצה בק"ז כו' נמי בפחות מד' מותר ועמש"כ שם בס"ד:

רש"י ד"ה מכלל דר"ה. מקולקל בפחתים כו'. כצ"ל הח' קודם להת':

תד"ה כיצד. וי"ל דל"ג כו' אלא מילתא דכתיבא במספרם. וצ"ל דס"ר ל"ד דהא בריש פקודי מבואר שהיה בעת נדבת המשכן ת"ר אלף וג' אלפים וה' מאות וחמשים וכן בשנה השנית אחר הקמתו בפ' במדבר ולבד מספר הלוים: