גמרא אלא ארבב"ח כו' פרוסה לא קמ"ל בכל. פי' וגם ת"ק מודה דע"ח אינו אלא בפת. ובכל דקתני אע"ח אינו אלא לאתויי פרוסה והשתא גם הברייתא אתיא כוותיה. ומיושב הצ"ע שהעלה המהרש"א בפירוש רש"י:
קריאה במקור
רש"ש על עירובין · דף 81a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה לאפוקי. כי הכא בע"ח דטעמא משום איבה. הקשה המהרש"א מאי איבה שייכא בשארי מינים ולדעתי שייכא ושייכא שיאמר אני נותן בשר ואתה דגים וכיוצא בזה. אבל הא ק"ל דלכאורה טעמא דאיבה שייכא בשתופי מבואות כמו בע"ח והתם תני ג"כ ומשתתפין וא"כ ע"כ דלא כרבי יהושע. וע"צ הדוחק י"ל דמשתתפין שייך נמי בתחומין כדתנן לקמן בר"פ הסמוך:
תוספות ד"ה כדי. וא"ת כיון כו' ואור"י דס"ד כו'. לכאורה מזה מוכרח דדוקא בטבולה לחלה ובמדומע דאל"כ ישאר הקושיא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 01c163b28e37d05bcfd0084dabbfd05741cef7b82671e8a5de8a7f52389d5afe