ההוא גברא דהוה קא שתי חמרא בחנותא אתאי ההיא איתתא אמרה ליה הבלי חד כסא אמר להאייהיבנא לך מיקדשת לי אמרה ליה אשקיי אשקויי אמר רב חמא כל אשקיי אשקויי לאו כלום הוא ההוא גברא דהוה שדי תמרי מדיקלא אתאי ההיא איתתא אמרה ליה שדא לי תרתי אמר לה אי שדינא לך מיקדשת לי אמרה ליה שדא מישדא אמר רב זביד כל שדא מישדא לאו כלום הוא ומייתי גמרא הני תלת עובדי לאשמועינן דבין במידי דמיכלא בין במידי דמישתא בין במידי אחרינא לא הוי קדושין ויראה שאם אמר בשעה שנתן לה הרי את מקודשת לי וקבלה ממנו מקודשת וכן מצאתי בשם הראב"ד ז"ל איבעיא להו הב אשקי ושדי מהו אמר רבינא מקודשת רב סמא בר רקתא אמר תגא דמלכא אינה מקודשת והלכתא אינה מקודשת:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על קידושין · פרק 1 · הלכה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 527324e0e6c85bdfe3358aa1a6731806a2a1810abf13ab38d8c4ac453f3003e5