התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב או שנאבד אם נשתייר ממנו שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ובמלוה אע"פ שנשתייר ממנו שוה פרוטה אינה מקודשת רשב"א אומר משום ר"מ מלוה הרי היא כפקדון ומסיק דפליגי אי מלוה ישנה ברשות בעלים לחזרה או לא ת"ק סבר מלוה אינה ברשות בעלים לחזרה ור"מ סבר ישנה ברשות בעלים לחזרה כל זמן שלא שלח בה הלוה יד הילכך הרי היא כפקדון ואם נגנבה או נאבדה נשתייר בה שו"פ מקודשת והלכה כת"ק ונראה לי דהא דאמרינן גבי פקדון אם נשתייר ממנו שו"פ מקודשת היינו כשלא ידעה האשה כמה היה הפקדון ונתרצה להתקדש לו באותו פקדון הן רב הן מעט אבל אם ידעה האשה סכום הפקדון ונגנב אי נאבד ממנה אינה מקודשת שלא נתרצית להתקדש לו אלא בסכום הפקדון שידעה שהיה בידה וגם הוא אינו חייב להשלים כיון שלא הזכיר סכום בשעת הקידושין:
קריאה במקור
פסקי הרא"ש על קידושין · פרק 2 · הלכה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 527324e0e6c85bdfe3358aa1a6731806a2a1810abf13ab38d8c4ac453f3003e5