אמר ליה בתרומה בזמן הזה דרבנן. כתב הרי"ט ז"ל מדקא משנינן הכי להדיא ולא אמרינן הא מני רבנן היא דס"ל הכי משמע דהכי הלכתא וכן פסק הרמב"ם ז"ל ושלא כדברי הראב"ד ז"ל שפסק כר' יוסי דס"ל תרומה בזמן הזה דאוריית':
קריאה במקור
ריטב"א על פסחים · דף 44a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והאי משרת להכי הוא דאתא. ואסיק דר' יוחנן סבירא ליה כר' עקיבא דיליף טעם כעיקר מגיעולי הגוים והוא הדין לכל התורה. ופי' טעם כעיקר. כתב הרי"ט ז"ל כי עיקר הפי' כמו שפירש הרא"ה בשם רבו דטעם כעיקר מילתא עם טעמו ולא ממשו האמור במס' חולין ובמס' ע"ז וזה נידון על שני אופנים או שנפל גופו של איסור לתוך היתר ונמוס לגמרי ואין שם אלא טעמא או שלעולם לא נמחה שם גופו אלא שנשרה שם ונתן טעמה כגון נזיר ששרה ענבים במים או חתיכה של איסור שנפלה לקדירה וסלקוה וכשגופו של איסור נשאר שם חשוב טעמו וממשו. ולענין פסק פסק הרי"ט ז"ל הלכה כר' עקיבא ואליבא דר' יוחנן בשמעתתא דע"ז דלר' יוחנן כל שטעמו וממשו אסור ולוקין עליו והוא דאיכא כזית בכדי אכילת פרס אבל טעמו ולא ממשו אסור מדרבנן בלחוד ואין לוקין עליו מן התורה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chiddushei haRitva, Warsaw 1864
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001930759
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 656e96868dad7cd945775b8d9091dd2b9d380ecd1dd1d26bd3a98e473ffd2bc8