קריאה במקור

חכמת שלמה על שבת · דף 140a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמ' הלכה כר' יוחנן. נ"ב פי' ומה שאמרו אין הלכה כר' יוחנן ר"ל מה שאמר קודם שחזר וק"ל:
2
שם ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף כו'. נ"ב פי' הדבש וכן להדיא בס"י:
3
שם אתאי אשקייה חד כסא כו' כצ"ל:
4
שם דלמא מנכי ליה מזכותא כו'. נ"ב ותימה לי לפירש"י איך ברירה ליה שלא היה מת והל"ל הואי מסתפינא דמיתנא ולכן אמרתי לפרש כמשמעו שינכו לי מזכיותי מרוב עונג שוב בדקתי בתוס' שנ"ץ ומצאתי ממש כדברי:
5
שם ופשיט לי ותפשוט ליה כו' כצ"ל ונמחק לאיסורא. ונ"ב זה אינו מגמ' אלא מפירש"י והרבה מפרשים פירשו להתירא והר"ן דייק כן מדקאמר סתמא ופשט לי ותו לא כו' ע"ש:
6
רש"י בד"ה אבל כו' החומץ ומטבל בו מאכלו כו' כצ"ל:
7
בד"ה שאין שולין את הכרשינין כו' הקש כצ"ל:
8
בד"ה תבן כו' שמחתכין אותו כו' כצ"ל:
9
בד"ה מוץ הוא מזקן השבולת כו' כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c05894b205bb19182bf36db9da9be89546f3549d9a95c1620a90f551b171e014