חכמת שלמה על שבת · דף 57b

גמ' בחוטי צמר אלא מודים איתמר אמר רב יוסף א"ר יהודה אמר שמואל כו' אפוזייני תניא כו' של צמר תנן וכל שכן כבלא דעבדא איתמר רב אמר כבול של צמר תנן ושמואל אמר כבול של עבדא תנן אמר רבי אבהו כו' כצ"ל. ונ"ב ס"א וכן ברי"ף:

רש"י בד"ה מכלל כו' בשער ש"מ כו' הד"א:

קודם ד"ה חומרתא כו' צ"ל ד"ה אלא מודים איתמר כו' ה"ג בספר הישן:

בד"ה אפודייני כו' צ"ל אפוזייני. ונ"ב פי' הרי"ף ציץ בד"ה המקפת כו' מאזן לאזן הס"ד:

בד"ה בכבול כו' איסטמא ומדקתני כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אי כבלא כו' יוצאה בכבול כו' דעבדא תנן אמאי כו' כצ"ל:

בד"ה אין בה כו' כצ"ל:

בא"ד האי נמטא גמדא כו'. נ"ב לבד קשה:

בא"ד בין רך וקשה כו'. נ"ב פי' לענין העלאה דאסורה מן התורה אין חילוק בין רך וקשה מאחר שהוא שוע טוי ונוז ודו"ק:

בא"ד מדאורייתא להציען. נ"ב פי' אפילו לישראל:

בא"ד של צמר ושל פשתן כו'. נ"ב כזה הלשון מצאתי במקצת מרדכי אבל בספרים שלנו אינו ועל כל פנים לאו דוקא קאמר דבבלאי בגדים של צמר לבד אסור בתוך סדינים ולא שרי אלא בגיזי צמר לחוד וכן איתא להדיא בהג"ה אשר"י סוף פ"ק דביצה א"נ לצדדין קאמר בבלאי של צמר והכיסוי הוא של סדינים או בבלאי בגדים של פשתן והכיסוי הוא מבגד צמר אפילו הכיסוי הוא של משי או מבגד צמר גפן ומ"מ אסור וק"ל:

בא"ד או של משי שלא התירו כו' כצ"ל:

בד"ה ואין מטמאה לס"ת טהור כו'. נ"ב עי' בפרק נגמר הדין (סנהדרין בדף מ"ח:)