קריאה במקור

חכמת שלמה על שבת · דף 122a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
רש"י בד"ה אי משום כו' לעיל גבי שבת נקט כו' כצ"ל:
2
בד"ה מעמיד בו מחוברים הס"ד:
3
תוספות בד"ה משקה אחריו כו' להביא הבהמה לשם ואין זה דוחק דדומיא דמתניתין איירי האי בתרי עברי דנהרי שאין הבהמה יכולה לירד לבור ואף על גב דהך בבא כו' כצ"ל:
4
בא"ד מיהו לעניין אותו ישראל כו'. נ"ב יש לפרש להיתר וי"ל מאחר שלאותו ישראל עצמו לא מצאנו חילוק בין איסורא דאורייתא לרבנן והתם שרי אף לישראל עצמו שהוציא הפירות חוץ לתחום וק"ל: אם כן יש ראיה משם להיתר ויש מפרשים לאיסור וקאי אמה שלמעלה דאין ראיה משם משום דהתם איתעביד איסורא דרבנן מיהו היכא דאיתעביד איסורא ובאתה להתיר אף לאותו ישראל שנעשה המלאכה בשבילו משום שהיה יכול בעצמו לילך וליהנות משם חילוק זה לא מצאנו וכן משמע באשר"י ע"ש (עיין במהרש"א):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c05894b205bb19182bf36db9da9be89546f3549d9a95c1620a90f551b171e014