קריאה במקור

רבינו גרשום על חולין · דף 105b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

לא שנו אלא שאין היד סולדת בהן. כלומר אלא שאין היד נכוית בהן אבל היד נכוית בהן אסור:

כי קורטא בכורא. כלומר כקרטין של מלח בשלשים סאין:

שמא יארע דבר קלקלה בסעודה. כלומר שמא יקפיד בשעה דנקיט כסא בידיה או מאכל או משקה וישפכנו ויארע קלקלה בסעודה:

דקשי לרוח צרדא. שנופל מאותו חולי:

ולא אמרן אלא חוץ לד' אמות. כלומר הא דאמרן דלא לישקול איניש מידי מפתורא כי נקיט איניש כסא ויתיב אתכא:

חוץ לד' אמות. כלומר שרוצה ליטלו חוץ לד' אמות מן השלחן ואי עביד קשה לרוח צרדא למאן דנקיט כסא בידיה:

האי דכנשי נישוורא. כלומר האי דמיכנשי פירורין מתחת השלחן:

משום מנקרותא. כלומר שרוצה לנקר ביתו:

א"ל מר. זהו רבה:

הוה קא אכיל נהמא (איכלא) [איבלי]. כלומר ביני עשבים:

אפקוה לההוא גברא מביתיה. כלומר לעניות:

חופיא. אשקומא בלע"ז:

לכרסם. קדרן בלע"ז מי שאינו יכול להוציא ניעו זהו קדרן בלע"ז:

מנפחביה קשי לרישא. כלומר לחולי של ראש:

מדחיה קשי לעניותא. כלומר מדחהו בידו קשי לעניותא:

שיכרא מעבר ליה. כלומר לישתי שיכרא אחריו וירפא:

דשיכרא מים. כלומר מאן דשתי אופיא משיכרא לישתי מיא בתריה וירפא:

דמים לית ליה תקנתא:

[בתר עניא]. דעני אורחיה למישתי מיא:

מכישא דאסר גינאה. כלומר מאותו קישור שקשר בעל הגינה למכור:

אמרה מלתא אסרה לארבא. כלומר אמרה מלתא דכשפים:

לא קטיל לכו כינה. על בגד שלך:

תותי מרזבא. צינור:

משום שופכין. כלומר ששופך הצינור מים עליו:

הנהו שקולאי. בני אדם שנושאין משואות:

בעי לאיתפוחי תותי מרזבא. [את הוא דשנית]. כלומר אתה עשית שינוי דבמקום רבים הזקתה:

האי דשדי מיא מפומא דחצבא. כלומר כשאדם רוצה לשתות ושופך מעט מים תחלה קודם שישתה:

משום ציבוואתא. כלומר כשראיתי ששופכין מים בתחלה אמרתי משום ציבי דאית ביה במיא עושין כן:

משום דאיכא מים הרעים. כלומר דשרי עלייהו רוח רעה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 3afa3f343dfe15edaea65e317a7cbc1df16f236ab9ce2ee412cb79fb176acee1