ופריך ולית הדא כו'. כלומר וכי לא פליגי משנתנו על ר"ל דלר"ל לא הוי צריך לומר טעם משום דבעינן דומיא דפקדון אלא שאין כאן תביעת ממון שזה שנדר ליתן ואינו נותן עובר אלאו דבל יחל ואינו לוקה ומשלם:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני פתר לה. תפרש מתני' דאתיא כר"מ דאמר פ"ק דמכות לוקה ומשלם:
ופריך מ"מ לא הפסידו ממון. ואפי' היה חייב לחברו לשלם אלו הודה מ"מ לא הפסידו ממון שלו שהרי לא היה בידו ממון זה מעולם:
ה"ג כיון דהוה בעי מיתן ליה כו'. וה"פ ומשני כיון דרצה ליתן לו ה"ל כאלו היה בידו ועכשיו שאינו נותן ה"ז כאלו הפסיד ממון שהיה בידו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 652319a2412d123f0fd88b593a93ec68efc47e1b4818b82c67d461b5339434cd