ה"ג ר"י בעי השביעו מפי אחרים מאחר דר"מ עביד מפי אחרים כב"ד מהו שיקבענו לקרבן בלא תביעה. וה"פ מפי אחרים בפקדון לר"מ דאינו מתייב מפי אחרים אלא בב"ד דקסבר דון מינה ומינה מי בעינן נמי שיתבענו תחלה דומיא דעדות או דלמא לפי דלפקדון מדמינן דאינו צריך תביעה תחלה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופשיט ייבא כהדא. אתיא כהא דתניא כלומר מהך ברייתא איכא למפשט בעיין:
ה"ג מה את בא אחרינו שבוע שאין אנו יודעין לך עדות יכול יהו חייבין ס"ל ושמעה קול אלה את ששומע קול יצאו אלו שאין שומעין קול מה שאין כן בשבועת הפקדון וכ"ה לעיל ובבבלי. והיינו מפי אחרים דילפינן מעדות קאמר מה שאין כן בפקדון ש"מ מפי אחרים בפקדון דאפי' בלא תביעה חייב והך ברייתא אתיא כר"מ דלרבנן פשיטא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 652319a2412d123f0fd88b593a93ec68efc47e1b4818b82c67d461b5339434cd