גמ' ומניין. שאין הכתוב דשמיעת קול מדבר אלא בעדות תביעת ממון:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נאמר כאן אויים. או ראה או ידע ונאמר בשבועת הפקדון אויים או בתשומת יד או גזל או עשק:
אויים רוצה. או באיבה הכהו או השליך עליו בצדיה:
אויי סוטה או עבר עליו רוח קנאה או איש אשר תעבור עליו וגו':
שיש עמהן שבועה והשביע הכהן את האשה:
ה"ג ואין עמהן כהן מאויין כמות אלו ואל יוכיחו אויי סוטה שיש עמהן כהן. וה"פ אין להוכיח מאויי סוטה דלא דמין דהתם איכא נמי כהן משא"כ כאן הלכך עדיפא למילף מפקדון שהן שוין לדהכא:
אויי ביטוי שפתים. או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב:
שעשה בהן זדון כשגגה. שבועת העדות חייבין עליהן במזיד וכן שבועת הפקדון דלא כתיב בהו ונעלם:
ר"ע אומר. והיה כי יאשם לאחת מאלה יש מאלה שחייב עליהן ולא על כולך כיצד תבעו ממון חייב:
חייב כאן. קרבן אם נשבע לשקר וחייב בפקדון קרבן מה פקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 652319a2412d123f0fd88b593a93ec68efc47e1b4818b82c67d461b5339434cd