קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 9 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמ' מה ת"ל אם לוא יגד. דכתב מלא בוא"ו למדרש אם לו לא יגיד כלומר לתובע ונשא עונו ואם לאחר לא יגיד פטור:
2
ה"ג לא מפי הנתבע:
3
מתני' צריכה כו'. כלומר מתני וברייתא תרווייהו צריכי כדמסיק:
4
אלו תנינן כו'. אי תנא מתני' לחוד ולא הבריייתא היינו אומרים אי שמעו מפי התובע השבועה והכפירה היתה לפני הנתבע חייבין הרי דצריכין להא דאמר ר"א בברייתא בעינן שתהיה הגדת העדים והיא הכפירה בפני התובע ולא בפני הנתבע ואי תנא דר"א לחוד וסד"א הכפירה צריכה שתהיה בפני התובע אבל השבועה אפי' בפני הנתבע חייבין קמ"ל דבעינן שתהיה השבועה והכפירה בפני התובע וברישא גרסי' ונשבעו לנתבע חייבין ובסיפא גרסינן ונשבעו לתובע חייבין ואפשר לקיים הגירסא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 652319a2412d123f0fd88b593a93ec68efc47e1b4818b82c67d461b5339434cd