תלמוד ירושלמי בבא בתרא · פרק 2 · הלכה 3

משנה: לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְלֹא רֶפֶת בָּקָר. בֶּאֱמֶת בַּיַּיִן הִתִּירוּ אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר. חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר יָכוֹל הוּא לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִם. עוֹשֶׂה כֵלִים יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ וְלֹא מִקּוֹל הָרֵחַיִּם וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינּוֹקוֹת.

הלכה: לֹא יִפְתַּח אָדָם כול׳. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא פָנִי חַד חֲלִיטָר מִן אִיסטֹיב לְאִיסטֹיב. רִבִּי אֶבְדּוּמִי אֲחִי רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה חַד חֲלִיטָר שָׁרִי תַחְותּוֹהִי. עָבַר רִבִּי אָחָא וְלֹא מָחָא. אָמַר. רַבָּנִן עָבְרִין וְלָא מַחְוֵי. כָּעַס עֲלוֹי רִבִּי אָחָא. אִיבְאַשׁ רִבִּי אֶבְדּוּמִי אֲחִי רִבִּי יוֹסֵה אִיבְאַשׁ. סְלִיק רְבִּי יוֹסֵי מְבַקֵּרְתֵיהּ. אָמַר. אֵיזִיל וְאִיבְּעִי מִינֵּיהּ. אֲזַל וָמַר בֵּי דִינָא וְרַחֵם עֲלוֹי בֵי דִינָא וַעֲתַר לֵיהּ תַּכְרִיכִין.

חַד בַּר נַשׁ זְבִין כָּל דִּרָתֵיהּ. שִׁיֵיר בָּהּ חַד מִסְטוּבָא וַהֲוָה עֲלִיל וִיתִיב לֵיהּ עֲלֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה בירִבִּי יוֹסֵי. אָמְרִין. לָא כוֹלָא מִינָּךְ מֵיעַל וִיתִיב עֲלֵיהּ וַחֲמֵי מֵיעַל וּנְפַק גַּו בֵּיתֵיהּ. חַד בַּר נַשׁ זְבִין פַּלְגָּא דִרָתֵיהּ שִׁיֵיר בָּהּ חַד נַחְתּוֹמָר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי. אָמְרִין. אַתְּ אֲתָת עֲלוֹי הוּא לָא אֲתַא עֲלָךְ. וְתַנֵּי כֵן. אִם קָדְמָה הָרֶפֶת אוֹ חֲנוּת לָאוֹצָר אֵין יָכוֹל לְמַחוֹת.

תַּנֵּי. בֶּאֱמֶת בְּיַיִן הִתִּירוּ אַף עַל פִּי שֶׁמְמָעֵטוֹ. אֶלָּא שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ. רַב הוֹשַׁעְיָה כַּד שְׁמַע הָדֵין תַּנָּיָיה יְהַב חַמְרֵיהּ גַּו אִגְרֵיהּ דְּבָנִי. אַסְרֵיהּ חַמְרֵיהּ. אָמַר. הַמִּשְׁנָה הִיטְעָתִי. לֹא שֶׁהִיטְעָתִי הַמִּשְׁנָה אֶלָּא דְרֵיחָא דְבָנִי מַסְרִי חַמְרֵיהּ.

תַּנֵּי. לִשְׁכֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִינּוּן אָזְלִין וְאַתְיָין לְהָכָא בְּעַיִין לָךְ וְלָא מַשְׁכְּחִין לָךְ וּמַרְבִּין עָלֵינוּ הַדֶּרֶךְ. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. מָהוּ לִשְׁכֵינוֹ. מִישְׁרִיתֵיהּ גַּו דִּרָתֵיהּ. מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רַב הוּנָא אָמַר. מָהוּ לִשְׁכֵינוֹ. מִיפְתַּח לֵיהּ חֲנוּת. מִשֶּׁקִּיבֵּל עָלָיו אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. אַתְיָיא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. וְעַל כּוּלָּן אָמַר רִבִּי מֵאִיר. אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר. סְבוּרָה הָיִיתִי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל וְעַכְשָׁיו אֵינִי יְכוֹלָה.

אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת וְלוֹמַר לוֹ. אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ וְלֹא מִקּוֹל הָרֵחַיִּם אוֹ מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת. אִילֵּין דְּמַלְפִּין טַלַּיָיא וְאִילֵּין דְּעָבְדִין מסוגין אִילֵּין לְאִילֵּין יָכְלִין חַבְירֵהוֹן לְמִימְחֵי בִּידֵהוֹן. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִינּוּן אָזְלִין וְאַתְיָין בָּעֵיי לָךְ וְלָא מַשְׁכְּחִין יָתָךְ וְהֵן מַרְבִּין עָלֵינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. אִילֵּין צִיפּוֹרָאֵי מַמְחִין אִילֵּין לְאִילֵּין מְסַמְּרֵיה דִנְוָולַיָּה. הוֹרֵי רִבִּי אַבִּימֵי בַּר טוֹבִי מִיתֵּן חַד נְוָול בֵּין כּוֹתֶל לְכוֹתֶל. הוֹרֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה מְרַחֲקַת אִילֵּין מָרוּשְׁתִּיַּה מִכּוֹתְלָא ד̇ אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אִילֵּין עָמוּדַיָּא דְרַכִּינִין מִכּוֹח קִרְייֹת אִינּוּן רַכִּינִין. שׁוּרָא דְחָמְץְ מִן קָל גִּורֵי פַרְסַיָיא נְפַל.