שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 6 · הלכה 1 · Integer 1

מכזיב ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד כו'. —על ביאור המפרשים דנהר זה הוא נחל מצרים כבר הקשה יפה הר"ש ואחריו באריכות בספר תבואות הארץ רפ"א, ובתה"א שם פירש דנהר זה הוא פרפר נהר דמשק, אבל גם זה אינו מחוור דבאיזה מקום נמצא כזה שיקראו לנחל מצרים או לנהר פרפר "נהר" סתם. ולכן נ"ל שנהר זה הוא נהר פרת המכונה "נהר" סתם במקרא, וביאור משנה זו הוא כן: כל שהחזיקו עולי מצרים מגזיב (פי' מגזיב שהיא תחום שהחזיקו בו עולי בבל ועד סוף תחום עולי מצרים) ועד הנהר (פי' וגם עד נהר פרת שהוא גבול המזרח ויש בכלל זה ארץ סוריא שהיא ארם צובא כדמוכח במשנה ב' דסוריא נאכל ולא נעבד ומפורש בירושלמי כאן "לפיכך נאכל אבל לא נעבד כסוריא" וארץ סוריא היא עד נהר פרת כ"ש רש"י בגיטין ח' א' סוריא היא ארם צובא וכן בשה"ג על הרי"ף שם פ"ד דף קס"ז ע"א בשם ריא"ז סוריא שהיא מארם צובא עד דמשק ודמשק בכלל, ועוד בערוך ערך סוריא "מדמשק עד צובא קורין לו חז"ל סוריא". אבל ארם נהרים מכונה אצל חז"ל "בין הנהרות" ע' יבמות ס"א ה"ו ובבלי קידושין ע"ב א', וכן הוא מכונה אצל חכמי העמים "מסופוטמיא" וכן בב"ר רפמ"ד ורפ"ס שביאורו בלשון יונית בין הנהרות כ"ש במוסף הערוך ערך מספוטמיא; ואולם לא כן היא דעת הרמב"ם בפ"א ה"ג מתרומות שדעתו שם דגם ארם נהרים בכלל סוריא וכ"ה דעת התוספות בב"ב צ' ב' ד"ה לסוריא ע"ש, ומזה שאמרו בספרי עקב פיסקא נ"א וכן בירושלמי חלה פ"ב ה"ב [נ"ח סע"ב] שדוד כיבש גם ארם נהריים אין להכריע כרמב"ם ותוספות די"ל דאף שכבשה דוד לא הנהיגו בה חז"ל דיני סוריא מפני שהיא רחוקה הרבה מא"י וגם נהר פרת מפסיק בינה ובין א"י) ועד אמנה (פירשו בירושלמי מגזיב ועד אמנה והוא גבול צפונית מערבית) כו' מן הנהר ומאמנה ולפנים (פי' היינו ארצות בבל וארם נהריים שהן בין גבולי הנהרות פרת וחידקל ומשום שהן בינתיים יפה אמרו עליהן "ולפנים" וע' ר"ש שנדחק בזה לפי דעתו. וע' בחדושי רמב"ן גיטין פ"א שדעתו ג"כ דנהר דהכא הוא פרת וכ"כ שם בשם ר' משה בר חסדאי ומ"מ ציוריהם שם הן סותרין את המציאות ע"ש).