המלוה את חבירו ע"מ שלא לתובעו שביעית משמטתו כו'. — צ"ל: ע"מ שלא לתובעו אין שביעית משמטתו והתנינן השוחט כו' כיי דא"ר בא בשם ר' זעירא (למעלה הלכה א') מכיון שהוא ראוי לתובעו כמי שהוא ראוי ליתן לו מעות וכאן משראוי להאמינו כמי שראוי לתובעו וכיון שראוי לתובעו כמי שראוי ליתן מעות והואיל והוא ראוי ליתן לו מעות ולא נתן נעשית ראשונה מלוה, ר' יוסי בר"ב כו' שלא תשמטנו שביעית השביעית משמטתו.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 10 · הלכה 1 · Integer 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dbd4889f7945b2ca22b3d91e88c0cf1d35ded6d39a86875e16296170260b8ec0