שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי שביעית · פרק 2 · הלכה 5 · Integer 9

זרעו לזרע לפני רה"ש השביעית ונכנסה שביעית בין כו' זרעו מותר ירקו מהו תני ר' חייה כו'. —צ"ל: זרעו לירק לפני רה"ש השמינית ונכנסה שמינית בין זרעו בין ירקו מותר זרעו לזרע לפני רה"ש השמינית ונכנסה שמינית בין זרעו ובין ירקו אסור זרעו לזרע ולירק לפני רה"ש השמינית ונכנסה שמינית זרעו אסור ירקו מותר, זרעו לזרע לפני רה"ש השביעית ונכנסה שביעית בין זרעו ובין ירקו מותר, זרעו לירק לפני רה"ש השביעית ונכנסה שביעית בין זרעו ובין ירקו אסור, זרעו לזרע ולירק לפני רה"ש השביעית ונכנסה שביעית פשיטא זרעו מותר ירקו מהו תני ר' חייא אסור תני ר"ח ב"ש מותר א"ר סימון בר זבדא קומי ר' יוסי ואפי' כמ"ד מותר לא יאכיל את בהמתו ולא יתן לא לבנו ולא לשלוחו ולא יהא לוקט על אומן (פי' כל הערוגה בבת אחת אלא מעט מעט) כהדא חד בר נש עאיל טעין עשר מיסרין (פי' אגודות) דלובי מעשר לר' ירמיה א"ל לא תיעבד כן אלא צורכה דלפסה ואפי' כמ"ד אסור היה לוקט (פי' זרע) ונמצא בתוכו ירק מותר א"ר יוסי בר"ב אם נעקרה הנימה מותר (פי' נימה היא הזרע¹⁾ ולנוסח שלפנינו "אם נעקרה הגומא" עניינו שעקר כל השרש מהסוף שהוא עב ונעשה מקומו גומא (וכעין זה בכלאים פ"ג ה"ז אצל דילועין מהו לזרוע בין הגומות) ומאחר שעקר כל השרש ניכר שאינו אלא לזרע דלירק היה מניח את השרש שיוציא עלין חדשים, וע' מ"ש במעשרות פ"א ה"א. ואם אינו מלקט אלא הזרע בלבד ניכר שהוא לזרע ומותר ללקוט אפי' הרבה בבת אחת. וכאן נגמרה הלכה זו כולה, ואח"כ מתחלת הלכה ט'. ותיקונים אלה לקחתי מעט מהגהות הגר"א שבספר שערי ירושלמי אבל החלפתי והפכתי רוב הדברים מפני שלפי מ"ש בהגהות שם אינו מובן זה שאמרו "היה לוקט ונמצא בתוכו ירק מותר" שהרי לדברי האוסר בין זרעו ובין ירקו אסור).