חידושי רמב"ן על יבמות · דף 66a

ועבדי מלוג אמאי לא יאכלו בתרומה להוי כקנינו שקנה קנין. איכא למידק ולותיב מסיפא דמתני' דקתני בת ישראל שנשאת לכהן והכניסה לו עבדים בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אלו יאכלו ולקשי לי' בהדיא מ"ש רישא ומ"ש סיפא ואיכא למימר אי ממתני' ה"א עבדי מלוג מחמתה הן אוכלין שכל זמן שהיא אוכלת עבדיה אוכלין זכות הוא שזכתה תורה לאוכלין שיאכילו וככהנים עצמן עשאן הכתוב אבל ברייתא דמרבי מוכהן כי יקנה נפש וגו' אפילו קנינו שקנה קנין אלמא קנין דכספי כקנינו ואוכל מחמתו ואע"פ שאין אותו קנין ראשון אוכל.

והא דתניא ועבדיו שקנו עבדים. פירש"י ז"ל בשהקנה להם אחר מנה על מנת שאין לרבו רשות בו יקנו בו עבדים. ושמעתי' אתא כשמואל אבל לרב צריך לומר כגון שהקנה להם אחר ואמר להם הרי מעות הללו נתונין לכם במתנה ובלבד שלא יהא לרב בהן אלא שתקנו בהם עבדים וישמשו אתכם אבל אמר להם מה שתרצו תעשו קנה רבו כדמפורש בפ' בתרא דנדרים (דף פ"ח) ובירושלמי כיני מתני' בשנתן לו אחד מנה ע"מ שאין לרבו רשות בו ויש מפרשין שמעמידין אותה בעבד מעוכב גט שחרור שאין לרבו רשות בנכסים ואעפ"כ אוכל בתרומה כדאמרינן בבריתות (דף ס"ד) מעוכב גט שחרור אוכל בתרומה, ולא דאיק.

ה"ג רש"י ז"ל: אלא מעתה בת ישראל שנשאת לכהן לא תאכיל בתרומה גזירה שמא תאכיל לאחר מיתה. ופי' לא תאכיל בעבדי מלוג וקשיא וליקשי מינה גופא שלא תאכל גזרה שמא תאכל לאחר מיתה וכי תימא שאני היא דידעה דמחמת בעלה אכלה אי הכי עבדים נמי מחמתה אכלי כל זמן שתאכל יאכלו כל זמן שאינה אוכלת לא יאכלו ומאי קושי' ותו ליקשי נמי ממזר כדמקשי' מעיקרא ולימא דלא יאכיל גזרה שמא יאכיל לאחר מיתה.
וגרסא דמחוורא טפי בת ישראל שנשאת לכהן לא תאכל גזרה שמא תאכל לאחר מיתה, ומדידה מקשי' וכ"ש עבדים.