ומתוך ששינו מעשיהם לרעה שינה הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית, והעלה מזל כימה ביום, ונטל שני כוכבים ממנה והביא מבול לעולם.
קריאה במקור
ביאור שטיינזלץ על ראש השנה · דף 12a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושואלים: בשלמא [נניח] לשיטת ר' יהושע הסובר כי המבול החל בחודש אייר — היינו דכתיב [זה שנאמר]: "החודש השני", שמפורש בתורה במקום אחר שהוא חודש אייר, אלא לר' אלעזר מאי [מה] עניינו של "שני" זה שנאמר? הלא לדבריו לא היה זה בחודש השני! ומשיבים: שני לדין שהרי יום הדין הוא ראש השנה.
ועוד שואלים: בשלמא [נניח] לשיטת ר' יהושע הסובר כי המבול החל בחודש אייר, היינו [זהו] ששינה מעשה בראשית, אלא לר' אליעזר מאי [במה] שינה?
ומשיבים: אף לדעת ר' אליעזר שינה, כשיטתו של רב חסדא, שאמר רב חסדא: ברותחין קלקלו ברותחין נידונו. ברותחין קלקלו — בעבירה, שהיו פרוצים בעריות וקלקלו בשכבת זרע (שהיא חמה) וברותחין נידונו — שגשמי המבול היו רותחים. ומנין למדים זאת — כתיב הכא [נאמר כאן] בענין המבול: "וישכו המים" (בראשית ח, א) וכתיב התם [ונאמר שם] באחשורוש : "וחמת המלך שככה" (אסתר ז, י), ומכאן ששיכוך זה פירושו הצטננות מן החום.
תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: חכמי ישראל מונין ומפרשים למבול ולמנין שנות העולם כשיטת ר' אליעזר — מתשרי, ואת חשבון התקופה, לענין חשבון תקופת החמה, מונים הם כשיטת ר' יהושע — מניסן, ואילו חכמי אומות העולם מונין אף למבול ולענין סדר הדורות כשיטת ר' יהושע — מניסן.
א שנינו במשנה שאחד בתשרי הוא ראש השנה לירקות. תנא [שנה החכם בתוספתא]: לירקות ולמעשרות ולנדרים. ושואלים: לירקות מאי נינהו [מה הם] מה עניינו? הרי הכוונה היא למעשר ירק, שאין תורמים ומעשרים מירק שנלקט בערב ראש השנה על זה שנלקט לאחר ראש השנה,
ואם כן היינו [הרי הוא] מעשרות ומדוע חילק ביניהם בברייתא? ומשיבים: תנא דרבנן וקתני דאורייתא [שנה את הדבר שהוא מדברי סופרים, ושנה את הדבר שהוא מן התורה], שמעשר דגן ויצהר הוא מן התורה וזמנו הוא באחד בתשרי, וירק שמצות עישורו היא מדברי סופרים, אף זמנו בתשרי.
ושואלים: אם כן, וליתני דאורייתא ברישא [ושישנה את הדבר שהוא מן התורה בראשונה]! ומשיבים: איידי דחביבא ליה אקדמה [כיון שחביבה לו ההלכה הקדים אותה], שמקדימים תחילה דבר שיש בו חידוש, ולכך שנה תחילה ירקות שאין מצות עישורם אלא מדברי סופרים, ואחר כך שנה מעשרות. ושואלים: והתנא דידן [שלנו], במשנתנו שלא שנה מעשרות מה טעמו? ומסבירים: הוא תנא דרבנן [שנה מעשר ירק שהוא מדברי סופרים] וכל שכן מעשרות דאורייתא [שמן התורה].
ושואלים שוב על התוספתא: וליתני [ושישנה] "מעשר" בלשון יחיד, ומדוע שנה בלשון רבים "מעשרות"? ומשיבים: הוא סבור אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן. ושואלים עוד: מדוע שנה "ירקות" בלשון רבים, וליתני [ושישנה] "ירק"! ומשיבים: תרי גווני [שני מיני] ירק נרמזו בכך, דתנן [שכן שנינו במשנה]: ירק הנאגד, כלומר, מין ירק שדרך לאגוד אותו באגודות טרם מכירתו — הזמן שחלה עליו חובת מעשר הוא משיאגד, ושאינו נאגד — לא חלה עליו חובת מעשר אלא משימלא את הכלי שאליו לוקט אותו.
תנו רבנן [שנו חכמים בתוספתא]: ליקט ירק ערב ראש השנה עד שלא תבא השמש, לפני ששקעה החמה, ובאשר על כן שייך הוא עדיין לשנה הקודמת, וחזר וליקט
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- William Davidson Edition - Hebrew
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://korenpub.co.il/collections/koren-talmud-bavli-1
- הערות המהדורה
- Hebrew from The William Davidson digital edition of the Koren Matanel Talmud Bavli by <a href='/adin-even-israel-steinsaltz'>Rabbi Adin Even-Israel Steinsaltz</a> שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ddabc45a63780d0f9f4b62a231eed58070b7c44c17fd0df9c913b65a9290bf15