תוספות הרא"ש על קידושין · דף 51a

גמרא עשירי וי"א מעורבים זה בזה וא"ת דמ"מ הכא לאו משום דלא חלו חלו בבת אחת אלא משום שהם ספק איזה קדם דאי איפשר לצמצם ובלא קריאת שם על שניהם אמרי' בפ' בתרא דבכורות עשירי מאליו הוא קדוש וקודם שקרא עם שניהם עשירי ממילא וי"ל דא"כ הל"ל עשירי וחולין מעורבין זה בזה כדקאמר התם גבי יצאו שנים בתשיעי וקראם עשר אבל עשירי וא' עשר משמע ששניהם קדושים כדתנן התם א' עשר קרב שלמים ואם נתקדש עשירי בלא קריאת שם קודם שיצא (אי) א' עשר ה"ל א' עשר חולין וא"ת אי הוה מעשר בהמה נמי לחצאין אכתי תיקשי ליה אמאי עשירי ואחד עשר מעורבים זה בזה כי מטעם חצאין לא היה ראוי להיות לו מעשר רק חצי של כל א' וא' כמו גבי מעשר דגן שכל חטה וחטה שהפריש חציה מעשר וחציה בבל כשהפריש שתי סאין מעשר כדפרשי' וי"ל דנהי דהוה ק' ליה קושיא אחרת מ"מ האי פירכא דפרי' אמאי שניהם קידושין כל עיקר לא הוה מצי לאקשויי. ועי"ל דלגבי סאה נמי כל החצי סאה מעשר וחצי סאה טבל וה"פ שאני מעשר שאם אמר סאה אחת כל חטה וחטה שבה יהיה חציה מעשר ואח"כ אמר גם מסאה אחרת כמו כן חל המעשר בשתיהם במקצת כל חטה וחטה שבה חציה מעשר ולפי שישנן בשתיהן בענין זה לפיכך חל בכל אחת על א' מן הסאים להיותם כולה מעשר לגמרי והסאה אחרת כולה טבל:

מר סבר לקרבן גדול קא מיכוין. הק' הר' אפרים למה לי לפרושי טעמא דר' יוחנן משום דלקרבן גדול קא מכוין תיפוק לי' דר' יוחנן לית ליה ברירה דקסבר דאחים שחלקו לקוחות הן בפ' מרובה. וי"ל דלא שייך ברירה דלא צריכנא לבירור דקדשים הם כל היכא דאיתנהו בתערובתם ואע"ג דצריך ליתן מהן כמו לחם תודה אך בלא ברירה אפשר להפרישנו דאם היו בצד זה מ' חלות ובצד א' מ' חלות היה יכול להפריש ד' מכל מ' ומ' ואם היו כולם ביחד עשרים של חמץ ועשרים של רקיקים ועשרים של רבוכה (א') אי אפשר לתקן אם לא יפריש מכל מין ומין ואז אי איפשר שלא יהא אחד מן הקדושות תרומה:

ולרבא למ"ל לשנויי כרבה וכו' וא"ת והא ע"כ רבא צריך לטעם של (רבא) [רבה] כדאיתא לקמן רבא מתרץ לטעמיה המקדש א' מאשה ובתה ואחותה נעשה כמי שקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כא' ולמה פשיט לו בא' אלא משום דרבה כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו וי"ל דהתם נמי משום שאין מסורים לביאה. והאי דפשיט ליה טפי בא' משום ששתיהן שתיהן אוסרות ודאי זו את זו אם היו קידושיהן תופסין ולא היה בהן שום ספק אבל בא' מאשה ובתה אין זו אוסרת זו בודאי אלא בספק שלא הי' יודע איזו מקודשת:

קידושין שלא נמסרו לביאה כגון שהקידושין גורמין האיסור אבל חייבי לאוין וחייבי עשה חשיבי מסורים לביאה:

ואת וחמור לא קנה. פירכא דפרי' רבא לאו אליבא דהלכתא פריך דקי"ל כרב נחמן בדיני דאמר בפ' מי שמת קנה מחצה ולא בא רבא לחלק על רב נחמן אלא אליבא דמ"ד לא קנה פרי' דאיהו מפ' מתני' ע"כ הכי דלא אשכח אמורא אחריני דפליגי בהא ומיהו רב דאמר לקמן ש"מ ממתני' תלת ולא בעי למיחש קידושין שאין מסורין לביאה משום דמספקא ליה אי כאביי אי כרבא ע"כ ס"ל קני ואת וחמור לא קנה דאי קנה פשיטא דמתני' ס"ל כאביי והוה מצי למידק ממתני' דהוו קדושין: