גמרא אילימא שבא על אלמנת ראובן. תימא היכי דמי אי דהתרו ביה על כל אחת ואחת היכי קאמר דאינו חייב אלא על א' והלא אף באשה אחת חייב על כל התראה והתראה ואי דלא התרו בו אלא בראשונה א"כ מאי פריך אמאי אינו חייב אלא א' הא מצי למימר אישתלאי דהא לאחר כדי דיבור הוי כדאמר בכתובות וי"ל דהכא שאני דכיון שהתחיל העבירה בביאה ראשונה בתוך כדי דיבור של התראה תו לא מצי למימר אישתלאי שכל שעה הוא עוסק באותה עבירה ואף לאחר כדי דיבור של התראה ויש לו להתחייב על כל אשה ואשה ותדע דהא אמרי' בכל מקום דהאוכל כזית בכדי אכילת פרס חייב מלקות ואע"ג דיש יותר מכדי דיבור בין התראה למשהו אחרון שאוכל מ"מ לא מצי למימר אישתלאי כיון דבתחילת העבירה היה זכור מן ההתראה לפי שכל שעה הוא עוסק באותה עבירה עצמה לא משתלי:
קריאה במקור
תוספות הרא"ש על קידושין · דף 77a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- New York, 1952
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018358180205171/NLII
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ee6862f2f400e0c6ec0d50352bc77fa441764077b37695c4aad3a964de7af315