גמרא ואיבעית אימא דכ"ע ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף. אין דקדוק מכאן דהכי הלכתא משום דלא הוה מצי למימר דלכ"ע אינה אלא לבסוף דא"כ מ"ט דמ"ד אינה מקודשת אבל יש לדקדק מפ"ק דע"ז גבי הגיע לכיפה שמ שמעמידין בה ע"ז אסור לבנותה וקאמר ר' אלעזר עלה בגמ' אם בנה שכרו מותר ומפ' התם משום דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף אימת מיתפר במכוש אחרון מכוש אחרון לית בה שוה פרוטה ש"מ דהכי הלכתא דליכא אמורא דפליג עליה ומ"מ שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף כדדריש מקרא בפ' נשך דשכיר שנה בשנה ולא נפקא מינה בהך פלוגתא אלא לענין קידושין אי חשיב מלוה ולענין ההוא דע"ז דאם בנה שכרו מותר ולא נפקא מינה לענין הא דאמר רב פועל יכול לחזור אפי' בחצי היום דאפי' למ"ד דאינה לשכירות אלא לבסוף מצי למיהדר ביה הלכה מהדר ביה היינו סוף שכירותו:
קריאה במקור
תוספות הרא"ש על קידושין · דף 48b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואיבעית אימא דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי. אין לדקדק שכן הלכה כיון דלא מצי למימר דכ"ע אומן קונה בשבח כלי דא"כ מ"ט דמ"ד אינה מקודשת. ונראה דהלכתא דאומן קונה בשבח כלי דאף על גב דמפרשי' בפ' המקבל טעמא דרב ששת דקבלן עובר בבל תלין משום דאין אומן קונה בשבח כלי הא מסקי' בפ' הגוזל קמא דרב ששת לא פליג אדרב אסי דאמר אומן קונה ומוקמי' סתם דרב ששת בשילוחא דאיגרתא:
שהוסיף לה נופך משלו לא בעי רבנן דוקא ממון אחר דה"ה אם קדשה בגופך בפני עצמה אלא אורחא דמילתא כשמקדש בשירים מקדשה בכולם ביחד וה"ל מלוה ופרוטה אבל אם אמר לה התקדשי לי בנופך שהוספתי בהם מקודשת:
איכא דניחא ליה בכספא שפעמים חסר לה מעט כסף להשלים מלאכת תכשיט א':
והלך והלוהו דינר של זהב. וא"ת והיכי אמרי' מראה מקום הוא לו שמא לא היה חפץ ליתן לה כ"ד דינר של ככף וי"ל כשהלוהו דינר זהב לא קדשה בכל הדינר אלא בשוה דינר כסף א"נ השליח מחל לו קודם שיחזיר לו דינר של כסף:
מאי נמצא דצייר בבליתא וכן יין ונמצא דבש כגון שהיה הכוס מכוסה ובלאו הכי היה יכול להשימענו דין זה אלא נקט בכולהו נמצא אגב עני ונמצא עשיר דשייך ביה לשון נמצא לפי שאין הדבר ניכר ולאביי (כגון) דאוקמה לעיל כגון שאמר לשלוחו (והלוהו) [הלוני] דינר וכו' ופריך ונמצא מעיקרא [נמי] של זהב היה. לא הוה מצי לשנויי דהוה צייר בבליתא דע"כ השליח והאשה ידעי שהוא של זהב דאם לא ידעו השליח היאך קנתה והלא לא נתכוון להקנות לה אלא של כסף והאשה נמי לא ידעה ואינה מקודשת כדאמרינן איכא דניחא ליה בכספא הילכך לא שייך ביה למימר דצייר בבליתא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- New York, 1952
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018358180205171/NLII
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ee6862f2f400e0c6ec0d50352bc77fa441764077b37695c4aad3a964de7af315