תוספות הרא"ש על קידושין · דף 28a

במשנה כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו אי לא גר' זה ניחא דזכה ונתחייב המקנ' קיימי תרויהו לרב דאמ' בפ' הזהב בכליו של קונה דכיון שזכה המקנה בזוז א' של הקונה או בסודר חייב ליתן לו החליפין ואפי' אי גר' זה ניחא כדפירש"י כיון שזכה זה המקנה בכליו של קונה נתחייב זה הקונה באונס חליפיו. וללוי דאמר בכליו של מקנה ניחא טפי אי גרסי' זה דכיון שזכה זה הקונה נתחי' זה המקנה ליתן לו חליפיו ואי ל"ג זה קאי אתרוויהו וקונה ונתחייב הקונה באונס חליפיו וא"ת והיאך יפרש לוי החליף שור בפרה הלא השור והפרה נותן המקנה לקונה ואין לומר שיפרש כמו רב נחמן דאמר יש דמים שהם כחליפי דלא דמו לחליפי' כלל דבחליפין הא' נותן הכל ובדמי' היינו שהחליף דמי השור בפרה וכן ק' לי נמי ההיא דפ' השואל וי"ל דהחליף דהכא כמו חליפין שבכל התלמוד דהיינו שהחליף הנאת קבלת הסודר בחפץ שהוא מקנה לו ה"נ החליף הנאת קבלת השור בפרה וכן המחליף פרה היינו שהחליף הנאת קבלת הפרה בחמור וילדה אחמור קאי דפרה היתה קמן קיימא וזכה בה המקבל תחילה ומיהו אין אנו צריכים לדוחק זה דבלאו הכי פלוגת' דתנאי היא בפ' הזהב:

ש"מ מטבע נעשה חליפין ובמה יש להכיר אם נתנו בתורת חליפין או בתורת דמים רש"י פי' שנתנו בתורת סודר ומתוך לשונו משמע דמיירי שפי' בתורת חליפין. ונר' דאפי' בסתם כיון שנתן לו המטבע להחזיק כדרך שרגילים לעשות בקנין סודר א"כ ניכר בדעתו שרוצה שיהא בקנין סודר. הרשב"א כתב בפ' הזהב וא"ת למ"ד פירי לא עבדי חליפי' מ"ש מטבע שעושה חליפי' דהא נעל דוקא כתוב דהיינו כלים ומטבע לאו כלי הוא אלא הוי כשאר דברים שחשובים פירי וכן בפ' הזהב דאמר במנא לאפוקי מדרב ששת דאמר פירי הוי חליפי' ביה לאפוקי מטבע אלמא מטבע לא חשיב פירי ומ"ט ואר"ת דמטבע כעין כלי שהוא ראוי לתלותו על צוארי בתו או משום דראוי לשקול בו משקולת: