גמ' ר"א בן שמוע מותר כו' לסוף איגלאי מלתא כו'. נ"ב ס"א גליא ליה:
קריאה במקור
חכמת שלמה על יבמות · דף 65b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י בד"ה הפילה ולא אוציא הס"ד:
בד"ה איכו ילדת לי חדא כרסא ומי יתן שלא שתית ותלדי כו' כצ"ל. ונ"ב מדפרש"י ומי יתן כו' א"כ על להבא קאמר ודוחק לומר שנודע לו שאשתו היתה אבל זה לא נודע לו ששתתה כבר כוס של עיקרין ושמעתי לפרש דה"ק ומי יתן שלא תועיל לך השתיה ויהיה כאילו לא שתית וכן יש בס"א ומי יתן שלא שתית ואי גרסינן בגמרא אזלה ובעיא למישתיה סמיא דעקרתא אתי הכל שפיר ודו"ק:
תוס' בד"ה סלקא דעתך כו' אמאי יוציא. נ"ב זהו דלא כפירוש רש"י שפירש אפי' אינה באה מחמת טענה מ"מ היא יכולה לצאת כשתרצה לצאת בלא כתובה ודו"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 07912af1969a9cdc85ab75e6bac97a51da8ddf70c796d455dbb1a842da1aa7c7