מי שיש לו עבד ושפחה. בעכומ"ז מיירי:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 13 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נתגייר רבו וגיירו לשני עבדים. כלומר להעבד והשפחה והטבילן לשם עבדות ואח"כ הולידו בנים הרי הבנים עבדים:
הדא אמרה עכומ"ז שבא על שפחה. לאו דוקא קאמר עכומ"ז אלא עבד שהרי עבד הוא אי נמי גר גרסינן דנתגיירו עמו וקמ"ל דלא תימא הואיל ונתגייירו עמו לאו כעבדים חשובין:
שיחרר. אח"כ השפחה והולידה בן מזה העבד הולד ממזר דקסבר עכומ"ז ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ואם אח"כ שיחרר העבד והוליד בן הרי זה בן עבד משוחרר כלו' הישראל גמור הוא והרי יש כאן חמש אומות עכומ"ז וגר ועבד וממזר ועבד משוחרר או ישראל:
וכתב כל נכסיו לבנה. ובזה נעשה הוא בן חורין כדתנן בפרק ג' דפאה הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין ואביו עדיין עבד הוא ובכלל כל הנכסים הוא ונמצא זה מוכר לאביו להגבות לאמו כתובתה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b718472e7c873b09d5ba1870e7e3e6e1b19b9cc6b0f80bb1fd9a747e423e226c