בן עיר ונמצא בן כרך. הרי לשבח הוא וקאמר משום דיכולה היא מימר בעייא הוינא מצטנעא רוצה אני להיות בביתי בצנעה בנחת ומנוחה כדרך בני העיר שאין הרבה בני אדם מצויין שם כמו בכרכין:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רחוק ונמצא קרוב. מ"ט הרי לשבח הוא:
מטרפסא אזלא. רוצה אני להיות מטרפסה והולכת ומטרפס' ובאה ולהתענג בהלוך וטיול:
ה"ג על מנת שאין לו בת או שפחה גודלת ויש לו ניחא. שהרי אנו רואין שיש לו אלא ע"מ שיש לו ואין לו הגע עצמך שהיה לו בסוף העולם ומנין אנו יודעין שאין לו אפשר בסוף העולם יש לו בת או שפחה:
כיני מתניתא. כן המתני' מיירי שאמר לה יש לי בת פה בביתי לגודלתיך לגדל בנייך ושפחה לשמשותיך ונמצא שאין לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b718472e7c873b09d5ba1870e7e3e6e1b19b9cc6b0f80bb1fd9a747e423e226c