פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 1 · הלכה 7 · Segment 1

מתני' כל מצות האב על הבן. כדמפרש בגמרא מצות שהאב מצווה לעשות לבן ובנוסחת הבבלי ברישא כל מצות הבן על האב ומפרש לה דה"ק כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו:

האנשים חייבין. האב חייב במצות הללו לבנו והאם פטורה:

כל מצות הבן על האב. שהבן מצווה לעשות לאב הבנים והבנות חייבין:

כל מצות עשה שהזמן גרמא. שהזמן גורם למצוה שתבא כגון שופר סוכה לולב ציצית:

שלא הזמן גרמא. כגון מזוזה מעקה אבדה ושילוח הקן והני תרי כללי לאו דוקא כדקי"ל אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ שהרי מצה בליל פסח ושמחה במועדים והקהל בחג הסוכות כולן מ"ע שהזמן גרמא הן ונשים חייבות ותלמוד תורה ופריה ורביה ופדיון הבן ממצות עשה שלא הזמן גרמא הן ונשים פטורות אבל כללא בתרא דכל מצות לא תעשה אחד אנשים ואחד נשים חייבין חוץ מבל תקיף כו' כללא דוקא הוא וילפינן ליה מדכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה:

חוץ מבל תקיף ובל תשחית. דכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך כל שישנו בהשחתה ישנו בהקפה והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתה דכתיב פאת זקנך ולא זקן אשתך אפילו העלתה זקן ליתה בהשחתה ליתנהו בהקפה ובל תטמא למתים דכתיב אמור אל הכהנים בני אהרן ולא בנות אהרן:

הסמיכות כו'. אינה סומכת ואינה מניפה ואינה מגשת מנחה בקרן מערבית דרומית כמשפטה אם היא כהנת ואינה קומצת ולא מקטרת ולא מולקת עוף ואינה מקבלת דם במזרק ואינה מזה דם חוץ מסוטה ונזירה שהן מניפות מנחתן בעצמן בסוטה נאמר ונתן על כפיה את מנחת הזכרון ובנזיר נאמר ונתן על כפי הנזיר ודין הנזיר והנזירה שוין בענין הקרבן: