גמ' רבי חנניה בריה דר"ה בעא. על דברי רחב"ג במתני' אלו מי שאמר וצוה לבניו בני פלוני יעשה דבר פלוני מה שמצוה לו ובשכר זה יטול חפץ פלוני ושאר בניי ירשו נכסיי:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין עבד הוא נסיב. כלומר דמשמע הוא אם עושה דבר זה יטול החפץ בחלקו יותר משאר אחיו ואם לא יעשה לא יטול אבל מכל מקום לא הפסיד חלקו עם אחיו בשאר נכסים ואמאי קאמר רבי חנניה בן גמליאל שאלמלא כן יש במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו:
או שנייא היא. תרוצא הוא דשאני הכא דכתיב לתת לתשעת המטות וגו' שכבר נתן ארץ כנען לאלו השבטים ומשום הכי אי לאו דקאמר ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם בארץ כנען היה במשמע שאפי' בארץ כנען לא ינחלו:
והוי דו אמר בני פלוני כו' לא מיכא ולא מיכא. כלומר דהוי כמו שמצוה בפירוש שאם לא יעשה דבר פלוני לא יטול לא מן החפץ ולא משאר הנכסים ולפיכך צריך היה הדבר לאמרו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b718472e7c873b09d5ba1870e7e3e6e1b19b9cc6b0f80bb1fd9a747e423e226c