מה טעם דבב"ש פי' בשנות אליהו ז"ל מפני מה חולקין רק בגבאי צדקה. ולא חולקין ארישא, ומשני דשאני גבאי צדקה דחולק לעניי עירו, ונמצא גודרן מן הטבל משא"כ ברישא דנותן לעניי עולם מה מועיל שיתן להם בעיר זה מתוקנים, כשילכו לעיר אחרת יאכלו שאינו מתוקן דאפילו תגדרנו עכשיו יכול את לגודרו לאחר זמן אין את יכול לגודרו, ופריך מ"ט דרבנן הא שפיר קאמרי ב"ש ומשני אם מדקדק את אחריו אף הוא ממעט בצדקה, פי' כשתאמר כן א"כ צריך לגבות בשני כלים אחד מעושר ואחד אינו מעושר וכשיראה ע"ה שמניח את מה שגובה מאתו בכלי אחרת א"כ חשוד הוא בעיניו וממעט מליתן צדקה, וזהו פירוש דמתניתין וחכ"א גובין סתם ומחלקין סתם, פי' דמחויב לגבות סתם בכלי אחד ולחלק סתם מכלי אחד כדי שלא למעט בצדקה, ודע שבירושלמי שת"י הגירסא תמן אפי' תגדרנו עכשיו יכול את לגודרו לאחר זמן כאן אין את יכול לגודרו ובשנות אליהו גרס באופן אחר קצת:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4f7c5fdfcde5c73d61b45d00cbbbb92cc13af63dff82b367eb7ea421b459b6c2