חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 2

רבי חייא בשם ר"י נתחלפה קופתו אצל הטוחן כו'. ויחוש מה בינה ולסירקי לא כן תני סירקי שהיא מסתפקת יום אחר מן האיסור נעשה אותו היום הוכח לכל הימים. פי' דהוי מדין קבוע כמו בנקבע ט' חנויות בשר שחוטה וא' בשר נבילה, דלא אזלינן בתר רובא כמו כן בנקבע ט' פעמים כשר ופ"א טריפה וספק לנו מאיזה פעם לקח אם מהט' פעמים שנקבע בכשר או מהפעם אחד שנקבע הטריפה לא אזלינן בתר רובא ואם כן הכא בטוחן ל"ל דהוחזק ע"ה להיות טוחן באותו יום הזה הא אפי' בלא הוחזק ביום הזה, אך כיון דהוחזק בטוחן הזה פ"א ע"ה, וספק לנו כעת מאיזה פעם הוא אם מרוב הפעמים או מפעם המיעוט נמי הי' לן למיחוש ולא ניזול בתר רובא, ומשני דלעולם ברוב פעמים ומיעוט פעמים הולכין אחר הרוב ולא חשוב קבוע, רק הכא בסירקי טעמא אחרינא הוא דהתם בסירקי כיון שהיתה מספקת יום אחד מן האיסור וראינו דעד כאן היתה מסתפקת מן ההיתר והיום הזה היא מסתפקת מן האיסור אמרינן אפשר שמהיום ולהבא לא תסתפק עוד מן היתר, ואפשר שלא תסתפק עוד כל הימים מן היתר אלא מן האיסור, ואזלינן בתר חזקה דהשתא דאבדה חזקת כשרות מהיום ההוא ולהלן לכל הימים ברם הכא לא הוחזק אלא ע"ה להיות טוחן שם באותו היום בתמי' וכו', פי' מכיון דראינו פעם אחד ע"ה אבד חזקת כשרות על כל הימים ונאמר שלא הוחזק על כל הימים אלא ע"ה בתמי' וכן מוכח הגירסא במס' כתובות (בפ"ק):