חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 8

הבריא בשם ר' יוחנן קנסו חכמים בחוכר מן העכו"ם, ולא קנסו בחוכר מישראל, ר"ל בשם ר"י תפשה מה"ד בחוכר כו' מתניתא מסייע לחבריא, הגר"א ז"ל בשנו"א גרס מסייע לר"ל החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו ר"מ אומר מעשר כו' הא רבנן אמרי קנסו חכמים כו' ולא קנסו בחוכר מישראל ר"מ אומר אף קנסו בחוכר מישראל ויש קנס בישראל פי' בתמי' דא"כ לפי חברייא בשם ר"י צ"ל דר"מ קונס בחוכר מישראל איזה קנס שייך בחוכר מישראל אלא הכיני פי' אלא ע"כ דכן הוא דכיני הוא ב' תיבות כן הוא רבנן אמרין לא תפשה מה"ד בחוכר מישראל, ור"מ אומר תפשה מה"ד בחוכר מישראל, ובזה לא קשיא כלל דר"מ ס"ל דעומד על שורת הדין, ורבנן אמרי לא תפשה מה"ד מתניתא מסייע לחברייא החוכר שדה מן העכ"ם מעשר ונותן לו רבי שמעון אומר תורם ונותן לו הא רבנן אמרי תפסה מדת הדין בחוכר מן העכו"ם ולא תפסה בחוכר מישראל רבי שמעון אומר לא תפסה מה"ד בחוכר מן העכו"ם ואית בר נש דיימר הדא מילתא אלא הכיני קנסו חכמים בחוכר מן העכו"ם כו' ר"ש אומר לא קנסו בחוכר מן העכו"ם כן גי' השנו"א. ז"ל ופירושו מובן והוא קילורין לעינים: