יונה בעי היתה שדהו זרועה ירק ובא ומצא אורז, פי' דהא דרך הוא דזורע ירק ועולה כמו ספיחין אורז, אורז מלמעלן וירק מלמטן ירק מותר ואורז אסור הא שניהן נזרעו במקום אחד א"כ צ"ל דין שניהן שוה רוב השדות הללו עושות מינין הללו, פי' כיון דרוב השדות עושין מינין הללו ולא בדרך מקרה, א"כ צריך להיות דין שניהן שוה כמו דאורז אמרינן שהוא מא"י כן נמי ירק [ותיבת אבל מחרי הגר"א ז"ל בירושלמי שת"י] ומשני אפילו תימר רוב השדות הללו עושות רוב מינין הללו, רוב המינין הללו אין באין אלא מן האיסור, פי' אע"פ שהמינין הללו נתגדלו כאחת מ"מ אינן באין לחו"ל אלא דוקא רוב מינין הללו באין מן א"י לחו"ל:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4f7c5fdfcde5c73d61b45d00cbbbb92cc13af63dff82b367eb7ea421b459b6c2