חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 9

ר"י ר"ח בשם ר"י מודה ר"ש שמפריש מעשרותיו מהלכה פי' מדרבנן ר"ל לפי' הרמב"ם ז"ל דחכמים ס"ל כפירותיו בהפקיד מתוקנין פטור ממה נפשך ורבי שמעון סבירא ליה דמ"מ חייב בדמאי משום החשש דהחליף בשל ע"ה כמו ברישא, וע"ז קאמר דמודה ר"ש דמפריש מעשרותיו מהלכה ומדקאמר מודה ר"ש לחכמים במתניתן דידן מכלל דחכמים דס"ל כפירותיו ס"ל נמי דמפריש א"כ קשיא מה בין ר"ש ורבנן ומשני דלעולם רבנן לחומרא דס"ל כפירותיו דמפריש ג"כ מדרבנן, דמירוח העכו"ם אינו פוטר, ור"ש לקולא דר"ש ס"ל דמפריש רק דמאי ונוטל דמים מן השבט ורבנן ס"ל דמפריש ודאי ואינו נוטל דמים מן השבט ופריך דזה אי אפשר למימר דלרבנן יהיה מחויב בנתינה מחשש דפירות העכו"ם, ונמצא לפ"ז דתמור מתרומת חו"ל וזה אי אפשר דהא כיון דיש קנין לעכו"ם כו' הוי כחו"ל כדאיתא בתוס' ז"ל במס' ב"ב (דף פ"א) ובתשובות הרא"ש ז"ל ובתרומת חו"ל ס"ל להירושלמי דנוטל דמים מן השבט, וכ"ש הכא דהוי רק ספק שמא החליף העכו"ם בפירותיו, ומסיק דהאי ומודה קאי על עיקר טבלו של עכו"ם דהתם ס"ל לר"ש דיש קנין ות"ק שלו ס"ל דאין קנין ע"ז קאמר דמודה ר"ש לת"ק דידיה התם דעכ"פ חייב מדרבנן אבל לא דמודה לת"ק דידן במתניתן דבמתניתן דידן סבירא ליה לת"ק דאינו מפריש כלל אפילו מדרבנן ות"ק לקולא דמירוח העכו"ם פוטר אפילו מדרבנן [כשיטת הרמב"ם ז"ל] רק ר"ש לבד ס"ל דמפריש מהלכה בעלמא ובמתניתן דידן דס"ל דחייב בדמאי משום שמא החליף בשל ע"ה אבל בלא"ה הי' ספק דרבנן בעלמא בלא חומרא דדמאי: