חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 9

שביעית ישראל משמטין, ועכו"ם פטורין, וישראל ועכו"ם רבין על כותיים בשאר שני שבוע דמאי, דיהודאי ישראל מתקנין ועכו"ם פטורין, ישראל ועכו"ם רבין על כותיים, פי' דלא נחשדו ישראל על השביעית כדאיתא במס' גיטין (דף נ"ג) ע"כ הוי ישראל ועכו"ם רוב לנגד הכותיים, משא"כ מעשרות חשודין ע"ה כמו הכותיים והי' לנו למימר דיהא ודאי דישראל וכותיים רבין על העכו"ם, אך דכיון דאיכא יהודאי ישראל, פי' ישראל הכשרים, דמתקנין. ע"כ די לנו דלא הוי ודאי משום דלענין ודאי הוי ישראל ועכו"ם רבים על הכותיים, ודי לנו להצטרף ישראל ונכרים להרבות על הכותיים שלא יהא ודאי משום דאיכא יהודאי ישראל [פי' ישראלים החשובים] דמתקנין ובלא זה הי' הכל ודאי משום דהיינו מצטרפין ישראל וכותיים דמתקנין ע"כ די לנו דלא הוי ודאי משום דלענין ודאי הוי ישראל ועכו"ם רבים על הכותיים, ודי. לנו להצטרף ישראל ועכו"ם להרבות על הכותיים שלא יהא ודאי משום דאיכא יהודאי ישראל [פי' ישראל החשובים] דמתקנין ובל"ז היה הכל ודאי משום דהיינו מצטרפין ישראל וכותיים להרבות על העכו"ם, אך משום. דאיכא יהודאי ישראל מתקנין ג"כ ע"כ אנחנו מצטרפין ישראל לעכו"ם להרבות, וא"כ בשביעית ובמעשר מצטרפין ישראל לעכו"ם להרבות אך בשביעית הצירוף הוא כל ישראל לענין לפטור לגמרי ובמעשרות הצירוף הוא רק יהודאי ישראל [הוא ישראלים הכשרים] הוא לכל הפחות לפטור מדמאי: