ניחא הוא אינו חייב על החלוצה שכבר נראה לפטור בה וחייב על הצרה שלא נראה לפטור בה כבר כתבתי דלשיטת הירושלמי דהצרה לאחר חליצה איגלאי למפרע דלא היתה זקוקה ליבום כלל ומוכרח מזה דעיקר ההיתר מאיסור א"א גבי יבמה הוא רק משום זיקת מצות יבום ולא אמרינן דב' ענינים הם דאיסור א"א נסתלק ממיתת אחיו כמו אחות אשה דלא אסורה אלא בחי' כמו כן אשת אח בלא בנים נמי אינה אסורה אלא בחייו וזיקת מצות יבום מצוה אחריתי היא ולא שייך זל"ז דנימא דנסתלק האיסור דא"א משום מצות זיקח יבומין ז"א אלא דשייך שפיר זל"ז דכל עיקר ההיתר דאיסור א"א הוא רק משום מצות זיקת יבומין וע"כ פריך ר"א מדיפתי לרבינא מכדי כל העריות איכא לאקשינהו לא"א וכו' מאי חזית ומתרץ לה רבינא משום לקולא ולחומרא כו' ולא מתרץ דשאני אשת אח משום דלא הוי ערוה כלל לאחר מיתת אחיו משא"כ בערוה דבתו וכדומה משום מצות יבום לא שרינן לאיסור ערוה משמע מזה דס"ל דהיתר מאיסור א"א היא רק מצות יבום ולכן הצרה שאיתגלי למפרע דלא היתה זקוקה ליבום ממילא לא הותר איסור דא"א אצלה והוא דלא כתירוצא דר' אבין לעיל כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור עיי"ש בדברינו דלדידי' ב' ענינים הן ומיתת אחיו מתירה את איסור דא"א וכתבנו שם דאפשר דרבינא דלא מתרץ לר"א מדיפתי כן משום דעדיפא משני ואילו מסוגיא הזאת משמע דענין אחד הוא אבל מלשון הרמב"ם ז"ל שכתב משמת אחיו נסתלק איסור ערוה מעל כל נשיו משמע דס"ל כר' אבין דנקרא בטל הגורם ורבינא משני לר"א מדיפתי תירוץ דעדיף טפי והא דחייב על הצרה שלא נראה לפטור בה דלא הותרה רק בית אחד ולא ב' בתים ואיגלאי למפרע דהוא הבית הב' דלא הותרה מתחלה ודוק:
קריאה במקור
תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e0c19f3d8e5dad4d41038322dcd841ea4e96a28d209fa723d5192e30c28c24da