משנה ואלו הן בין הפרקים (בכתב יד אחד של המשנה: 'אלו הן הפרקים') – ששואל ומשיב בהם: בין ברכה ראשונה לשניה – שלפני קריאת "שמע", בין שנייה ל"שמע" (דברים ו,ד-ט), בין "שמע" ל"והיה אם שמוע" (דברים יא,יג-כא), בין "והיה אם שמוע" ל"ויאמר" (פרשת ציצית - במדבר טו,לז-מא), בין "ויאמר" ל"אמת ויציב". רבי יהודה (בר אלעאי, מגדולי התנאים בדור הרביעי) אומר: בין "ויאמר" ל"אמת ויציב" לא יפסיק – לא לשאול ולא להשיב כמו שמפסיק בין הפרקים. • • •
תלמוד אמר רבי לוי (אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי): טעמיה דרבי יודה: – טעמו (מקורו בכתוב) של רבי יהודה (שבין "אני ה' אלוהיכם" "לאמת" הוא כמו אמצע הפרשה): שנאמר (בפרשת ציצית): "אֲנִי י'י אֱלֹהֵיכֶם" (במדבר טו,מא), וכתיב: – וכתוב: "וַי'י אֱלֹהִים אֱמֶת" (ירמיהו י,י) – הרי שצירוף המילים הללו נמצא בפסוק אחד, ולכן יש להסמיך "ה' אלוהיכם" ל"אמת", ואין להפסיק ביניהם כמו שמפסיק בין הפרקים אלא כמו שמפסיק באמצע הפסוק.
בבבלי ברכות יד,א-ב אמרו: אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מאי טעמיה דרבי יהודה? - דכתיב: "וה' אלוהים אמת" (ירמיהו י). • • •