תוס' ד"ה נשא אחותו וכו' עד וריב"א פי' וכו' עד ולא שייך בה שמא יאמרו. ר"ל שמא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה דבגיותו היה אסור באחותו ור"ל דהא דנקט הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה לא למעט הורתו ולידתו שלא בקדושה אלא למעט הורתו ולידתו בקדושה דאי שניהם בקדושה הוי כישראל גמור והיה מותר באחותו שנולדה בהיותם עובדי כוכבים וכו'. אי נמי משום הכי נקט הורתו שלא בקדושה וכו' כצ"ל:
קריאה במקור
מהר"ם על יבמות · דף 98a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דפסיקא ליה מלתא וכו'. ר"ל אבל אי הוה הורתו ולידתו שלא בקדושה לא היה אסור אלא אחותו שנולדה מקודם אבל לא נולדה אחריו וכשהורתו ולידתו הוא בקדושה הוא בהפוך משום דכתרי אמהות דמי וק"ל כן משמע כוונת התוס' ובספר ח"ש פירש בע"א אבל אין משמעות התוס' דהכא כן ואף שהביא ראיה מתוס' דפ' ד' מיתות כשיעוין שם היטב נראה שאין הנידון דומה לראיה ע"ש נ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cee2c2aecf085518d6a7f4e8497626a66fc18cf4ad2680629002ca6596495aa