קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 20

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הראוי לבא. בעצמו מביא קרבן חגיגה בי"ט ויותר נראה דגרסינן הראוי ליראות:

אפי' לאחר מיתה. כגון שמת לאחר ל' יום שכבר הגיע זמן חיובו חייב לפדותו:

והכא נמי לא יראו וכו'. אפילו לאחר מיתה ופליג אר' אילא:

דתנינן תמן. פ"ג דקינין:

האשה. יולדת:

במופרשת. שהפרישתה מחיים ואשמעינן דקריבה לאחר מיתה אבל לא הפרישתה לא אשמעינן תנא לכוף את היורשין להקריבה שלא נתחייבו הנכסים:

אפילו אינה מופרשת. מחייבין היורשים להקריבה דקסבר שיעבודא דאורייתא:

מה אנן קיימין. במאי עסקינן:

אם בשירשו קרקע. בהא אמר שמואל במופרשת דוקא בתמיה דודאי מודה שמואל דאפילו באינה מופרשת חייבין היורשין להביאה:

מה נפיק מן ביניהון. א"כ במאי פליגי. ומשני ירשו קרקע פליגי:

ה"ג ע"ד דשמואל לתבוע תובעין וכו'. אפי' ירשו קרקע סובר שמואל דתובעין מהן אבל אין ממשכנין אותו:

ירשו מטלטלין. ובירשו מטלטלין פליגי:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e79907b8d969c45cac75d8e9312d3fb36a1dc5cd4ac271627e272c0649bc52dc