קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 16

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כתוב אחד אומר כל זכורך. לחייב קטנים:

טול בינתים. קח הממוצע לריבוייא ואיזו קטן שהוא יכול לרכוב וכו':

ופריך ואפילו קטן. שבקטנים יכול לרכוב על כתיפו של אביו:

יצא. ל"ג:

אלא את שהוא רואה כתפו של אביו. והוא מפסע רגליו ורוכב על כתפו וזהו קטן שיש בו דעת קצת:

טול בנתיים את שהוא יכול לאחוז וכו'. דב"ה סברי זהו הממוצע אבל יודע לרכוב אינו בכלל רגלים כלל:

ולענין טהרות. כגון שהוא טמא ואין אנו יודעין אם נגע בטהרות או לא:

ספיקו כפיקח. דקטן ממש ספיקו טהור דה"ל כאין בו דעת לישאל אבל כשהוא גדול שהוא תופס ביד אביו ספיקו טמא:

ספיקו כחרש. וטהור דעדיין קטן הוא:

ברם הכא. אבל כאן בראייה לעולם חייב דכל זכורך משמע ריבוייא אפילו בכה"ג חייב:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e79907b8d969c45cac75d8e9312d3fb36a1dc5cd4ac271627e272c0649bc52dc