מהו. שיעשה כזב אצל התרומה. שיטמא בהיסט ומדרס או דוקא בבגדיו הוא דמטמא כדאמרינן בחולין שמא דרסה עליהן אשתו אבל הוא עצמו אינו כזב:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 2 · הלכה 7 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והא תנינן. פ"ז דטהרות:
בזמן. שהחבר יכול לראות הנכנסין והיוצאין מן הבית:
האוכלין וכו' טמאין. דחיישינן שמא נגע בהן השומר הזה שהוא ע"ה אבל המשכבות וכו' טהורין שאין ע"ה עושה משכב ומושב דלא גזרו אלא על טומאת מגע בלבד:
אין תימר. ואס"ד שעשו גופו כזב:
אפי' מוקפין צמיד פתיל. יהיו טמאין שניחוש שמא הסיטן:
בע"ה אצל פרוש. בחולין ולא בתרומה וליכא למפשט מיניה תרומה:
כן אר"י. שהיה רבו דמתני' בתרומה איירי:
דתנינן תמן בסיפא דמתני' דבסמוך:
ה"ג ואם אינו רואה את הנכנסין ואת היוצאין אפילו מוביל אפי' כפות הכל טמא וה"פ אפילו השומר גידם ואינו יכול לילך אא"כ מובילים אותו ואפי' הוא כפות כיון שהבית ברשותי הרי הוא כביתו והכל טמא שהע"ה בביתו מטמא כל הכלים אפי' מוקף צמיד ופתיל:
כלום אמרו. שהכל טמא אלא משום הסיט א"כ ודאי בתרומה איירי דחולין ודאי אין הע"ה מטמא בהיסט א"כ אף רישא בתרומה איירי וברישא טהור דכיון דהבעל הבית יושב ומשמר לא גזרו משום היסט:
ופריך לא כן אר"י לא חצצות. שלא יהו כלים של ע"ה חוצצין:
ולא הסיטות. שאף מי שבגדיו מדרם לתרומה אינו מטמא בהיסט:
ולא רה"י ספק טומאת תרומה ברה"י טהורה:
ולא רשות ע"ה. תרומה המונחת ברשות ע"ה אינה טמאה אם הפקידה אצלו ומדקאמר ולא הסיטות אפי' בע"ה כ"ש בפרוש ואיפשיטא בעיין ומתני' ע"כ צריכין לאוקמי דהטעם משום שמא נכנסה אשה נדה לבית ואפילו בחולין איירי:
ה"ג גופו של תרומה. וה"פ גופן של אוכלי תרומה מהו שיטמאו קדש או דלמא אבגדיו הוא דגזרו ולא על גופו כמו בחולין ותרומה:
החותך שפופרת. להשתמש בה קדש:
החותכה. או המטביל הטעון טבילה קודם החתיכה וקודם הטבילה שאם לא טבל הוא מטמא השפופרת משמע דאפי' חתכה וכלי תרומה צריכה טבילה:
ניחא חותכה. דצריך טבילה דאי אפשר שלא יגע בה אלא המטבילה למה צריך טבילה יכרכנה בסיב אלא ש"מ דגופן כזב ומטמאה בהיסט:
תיפתר. תפרש לברייתא דה"ק החותכה על מנת להטבילה צריך טבילה השפופרת דלא שמרה כראוי ולא תפשוט מיניה מידי:
לגינים. כדים:
ה"ג אחד טהור לחטאת וא' טהור לחדש או לתרומה:
שניהם טהורים. ש"מ דאין גופו של אוכלי קדש כזב אצל חטאת אלא בגדיו הלכך גם הכלים טהורים:
ה"ג עשה את הטהור לחטאת שהיסיט כרוקו של הטהור לתרומה ונטמא וה"פ הטהור לחטאת שהיסיט כלים שאינן טהורים לחטאת כרוקו של אוכלי התרומה ונטמא הטהור לחטאת ש"מ דגזרו אף על גופו לחטאת הלכך רוחו טמא דמעיין של זב הוא וטמא:
היא טהור לתרומה וכו'. כלומר ואין חילוק בין טהור לתרומה או טהור לקדש דשניהם שוין ובשניהם גזרו אף על גופו:
הדרן עלך פרק אין דורשין
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e79907b8d969c45cac75d8e9312d3fb36a1dc5cd4ac271627e272c0649bc52dc