קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 1 · הלכה 8 · Segment 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ופריך ולא מתני' היא. בפ"ה דתרומות סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה ואח"כ נפלו שם חולין אם שוגג מותר ואם מזיד אסור:

ומשני מתני' בתרומה דחמירא. דהא אינה מתבטלת בפחות מק' לפיכך החמירו בה דאסור במזיד:

אתא. ר"א בשם ר"י לאשמועי' דאפילו בכל האיסורין הדין כן:

כשם שמצוה. להוכיח העם על דבר שהוא נעשה לאחר שיוכיחם:

שאינו נעשה. שלא יקבלו ממנו:

אם באת הלכה לידך. שאירע ספק טומאה בתרומה ואין אתה יודע אם שורפין על ספק כזה או תולין ולא אוכלין ולא שורפין:

לעולם הוי. אומר ששורפין שהיא חביבה:

מפרים הנשרפין וכו'. שטעונין הזיה על הפרוכת:

רבי יוסי פריך ולמידין וכו'. וכי ילפינן תרומה שאין מצותה אלא באכילה:

מדבר שמצותו. לכך מפרים הנשרפין שמצותן בשריפה הלכך ספק טומאה בתרומה תולין:

הדרן עלך פרק הכל חייבים

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e79907b8d969c45cac75d8e9312d3fb36a1dc5cd4ac271627e272c0649bc52dc