קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי חגיגה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הא רבך לבר. הנה רבך בחוץ שאחר היה רבו של ר"מ:

ונפק לגביה. ללמוד תורה ממנו:

ומה פתחת ביה. כלומר ומה פרשת בו ונ"ל שהוא מלשון פיתוחי חותם כלומר מה העמקת בענין הזה:

אמר ווי דמובדין וכו'. חבל על דאבדו ולא משתכחי' דל"ל קרא הרי כך מפורש:

מראשיתו. בזכות שעשה בראשיתו בהיותו עושר ועומד על קיומו:

ומה הויתה דורש תובן. ומה דרשת עוד:

בזמן שהוא טוב מראשיתו. שמשע' הראשונ' היתה הכוונה הראשונה לטוב לשם שמים אז יש לו אחרית טוב אבל לא בזולתו ומייתי ראיה מאלישע:

מן דאכלון ושתון. לאחר שאכלו ושתו התחילו אותן שישבו בבית אחר לטפח ולרקד:

ונוחין לאבד. ככלי זכוכית שנשברו ולא אמרינן כיון שפירש מן התורה שוב אין לו תקנה:

ע"כ תחום שבת. להראות חכמתו אמר כן:

מן הן. מניין אתה יודע:

מן טלפי דסוסיי. מן פרסות של הסוס שהייתי מונה אלפיים אמה:

וכל דא. וכל זה מאין בא לו שטעה כל כך שאילולי שעלה שום ספק בלבו לא היה נוטה מדרך האמת באשר שהיה חכם גדול:

לפנים ממנו. קודם לו:

מאותו המין. מתקרובת עכו"ם:

והיה אותו הריח מפעפע בו. כארס של נחש ונפסק מזגו והיה מתאוה לדבר עבירה:

באיש. חולה:

אזל. ורצה לבקרו ומצאו חולה:

א"ל. ואם חוזר הוא בעת חליו מי מקבלין אותו:

אייקד. הנה הוא שורף:

נסב גולתיה. לקח טליתו ופרש על הקבר וידע שלא יאחז האש בבגדיו כמעשה דהאי חסידא במסכת שבת:

אמר ליני הלילה. כל זמן שרבי מאיר בעולם הזה ילין בגיהנם:

ואיטפיית. ונכבה האש:

ושמעין לך. בתמיה וכי שומעין לך להציל איש זר בזכותך מגיהנם אנן תנינן ברא מזכה אבא אבל לא תלמיד לרב:

מצילין תיק הספר עם הספר. הואיל ותשמי' קדושה הוא:

אל יהי חונן ליתומיו. הואיל והפליג ברשעו:

ראו מה העמיד. כלומר שהעמיד ר"מ שלמד תורה לכל ישראל א"נ על בנותיו קאמר שהיו חכמניות:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: e79907b8d969c45cac75d8e9312d3fb36a1dc5cd4ac271627e272c0649bc52dc