*חסר כאן מהמאור ונדפס בע"א ושייך לכאן כל הדיבור דשםהא דאתקין רב בגיטי מן יומא דנן ולעלם לאפוקי מדר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ולעלם לאפוקי מדבעי מיניה רבא מרב נחמן היום אי את אשתי ולמחר את אשתי תקנתא נינהו לשופרא דגיטי להרחיק מן הלעז אבל בדיעבד לא פסלינן ליה לגיטא דהא רב גופיה הוא דאמר הלכה כר' יוסי הלכך בזה גיטיך אם מתי נמי עבדינן כלישנא קמא דרב הונא דאמר חולצת ודאמרי' נמי לאפוקי מדרבא אמר רב נחמן תקנתא נמי היא לשופרא דשטרא תדע דהא ר"נ פשט ליה לרבא כיון דפסקה פסקה ולא אשכחן מאן דפליג עליה בהדיא ואפי' בשטרות נמי כמה שאפשר לכתחלה מהדרינן בתר שופרא דשטרי' לאפוקי מכל שקלי וטריי ובעיי. והיינו דאמר רב נחשון גאון ז"ל הכין נהגינן במתיבתא בשטרות כתקנת רב בגיטין והרי"ף ז"ל כתב בענין זה במשנה ורבותינו התירוה לינשא ובמס' ב"ב בפ' יש נוחלין שלא כדברינו [אלא כרבנן ולא כר"י]:
קריאה במקור
המאור הגדול על גיטין · דף 45b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14ed007bf49ff9bc0c4189b5f3d1dffacc57cfaaef3fcf4b095f53f21910a47f