פני משה על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 8 · הלכה 5 · Segment 2

היה מציל. היה רוצה להציל מהמעשר עני קודם שיחלק כדי ליתן לקרובו עני:

נוטל מחצה ונותן מחצה. יש לו רשות ליטול המחצה ולהצניע בשביל קרובו העני ונותן מחצה הנשאר לשאר עניים כפי השיעור הנזכר במתני' דלעיל:

היה לו דבר מועט. מילתא באנפי נפשה היא. שאם העניים מרובין הן ואין לו ליתן לכאו"א כפי שיעור האמור שהמעשר עני שלו הוא דבר מועט לפי אותן העניים נותן את הכל לפניהם והן מחלקין ביניהן.

גמ' ר' יונה פתר מתני'. להא דקתני היה מציל נוטל מחצה פתר לה דמיירי שהיה לו מעשר עני הרבה ביותר מכשיעור לפי העניים דשכיחי שם לבוא אל הגורן דבהא הוא דהתירו להיות מציל מחצה לקרוביו העניים ונותן מחצה הנשאר ויש בה עוד כשיעור לחלק לכאו"א להעניי' אחרים כדפרישית במתני':

אבל בכשיעור. שאין לו אלא כשיעור לחלק להעניים דשכיחי בזה לא התירו להיות מציל לקרוביו אלא הוא נותן לפניהם לכל העניים:

והן מחלקין ביניהן. כלומר דניתן חלק לכאו"א כשיעור שאמרו והאי מחלקין ביניהן לאו דוקא היא אלא איידי דקתני הכי באידך מ"ד נקט נמי הכא בהאי לישנא דכשיש כשיעור מחלק הוא בעצמו לכאו"א ואגב שיטפא דלקמן היא והשתא לפי האי פתרא מתפרשא סיפא דמתני' למילתא באנפי נפשה כדפרישי' במתני':

ר' חזקיה פתר מתניתא בכשיעור. ולדידיה סיפא דמתני' היה לו דבר מועט אהיה מציל קאי וה"ק שאם בקש להציל ואע"פ שאין כאן אלא כשיעור לכל העניים דשכיחי לבא אפ"ה יש לו רשות להציל קודם שיבואו ונוטל מחצה להצניע לקרוביו ונותן מחצה להאחרים ואם שמתוך כך שנטל מחצה נעשה בהמחצה הנשאר דבר מועט שאין בו כשיעור ליתן לכאו"א הוא נותן לפניהם והן מחלקין בעצמן ביניהן דהואיל ואין יכול לקיים השיעור שאמרו חכמים אינו יכול לחלק להם אלא הן מחלקין ביניהן בשוה.