אלו בעלי קעילה. כאדם היורה חץ ואינו יודע אם יגיע למקום אשר חפץ אף הם שהכיר בהם דוד דעתם ומחשבותם ולפיכך שאל היסגרוני:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 46
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אלו הזיפים. שהיה לשונם חרב חדה ממש ובאו ואמרו לשאול:
אם לחם. והסעודה כולה קרויה על שם לחם למה הזכיר עוד מים:
ואם מים. כלומר ואם זה שהזכיר מים הוא לרבותא שאפי' מים שלא היו מנוים בעת ההוא טרח אחריהם לחפש ולהביאם א"כ למה לו להזכיר לחם הלא לחם בלאו הכי בכלל ואכלכלם הוא ולא היה לו להזכיר אח"כ כ"א ומים לרבות':
אלא מלמד וכו'. וכלומר אלא ללמד ששניהן היו קשין לו להביא ועם כל זה המים שלא היו מצוים היו קשין לו ביותר וביותר מן הלחם ואע"פ שהיה צריך לטרוח ולשאול ולחקור אחריהן בכל אשר ימצא ומתוך כך ידעו הרבה מזה ולא גילו הדבר הרי שלא היו באותו הדור בעלי לה"ר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6c19e9e8cbc1adc0ba2bb9facf545d4a5cd46e55968a08f767822bc8f65108da