מתני' נאמנין על החטים. לומר של לקט ושכחה ופאה הן או של מעשר עני שניתן לי אבל אין נאמנין לומר קמח ופת זה הוא שנותן לי שאין דרך לחלק לעניים מתנות אלו קמח ופת:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי פאה · פרק 8 · הלכה 3 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נאמנים על השעורה של אורז. שבולת של אורז א"נ קודם שנכתש במכתש להסיר קליפתו נקרא שעורה ולאחר דישה בעודו בקליפתו דרך הוא לחלקו לעניים אבל אין נאמנין עליו בין חי בין מבושל לומר שכך ניתן להם.
נאמנים על הפול. שניתן להם קודם שנטחנו בריחים.
ואין נאמנין על הגריסין לאחר שטוחנו בריחים של גרוסות להסיר קליפתן נקראו גריסין ואין דרך ליתן להם כך:
נאמנים על השמן וכו'. שכן דרך לחלק מעשר עני בשמן:
ואין נאמנין עליו לומר של זתי ניקוף הוא. לאחר שמוסקין הזתים חובטין העניים להשיר את הנשאר וזהו שלהם וניקוף מל' כנוקף זית ואין דרך לעשות מהן שמן מפני שדבר מועט הוא ולפיכך אין נאמנין:
גמ' מהו שיהא נאמן לומר חטים ניתן לי ועשיתי אותן קמח וכו'. וקאמר דבהא פשיטא ליה להתנא שהוא נאמן ולא הוה צריך תו למיתני להא דהא קתני נאמנין על החטים:
היו הכל יודעים שרוב בנ"א מכנסו לקט. כלומר שהן מכניסין הלקט לעצמן ונותנין להעניים קמח או פת בשבילם אפי' כן אינו נאמן לומר קמח או פת ניתן לי לפי שלכתחילה אין זה מצות לקט אלא העניים מלקטין את השבלים:
תני בתוספתא. ריש פ"ד.
ודכוותיה. אם הוא מקום שנהגו להיות מוסקין זתי ניקוף לדורכן ולעשות שמן מפני שמצוי שם הרבה נאמן ג"כ לומר שמן זה של זתי ניקוף הוא שהכל הולך אחר מה שנוהגין כן:
מתני' נאמנים על ירק חי. שניתן להם מעשר עני דירק חייב במעשרות מדרבנן.
ואין נאמנין על המבושל. שאין דרך ליתן מעשר עני מן המבושל אא"כ אם היה דבר מועט ולפעמים ששכחה הבה"ב מלעשר ומעשר מן המבושל שבקדרה:
מלפסו. כמו האלפס שהיא מחבת גדולה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6c19e9e8cbc1adc0ba2bb9facf545d4a5cd46e55968a08f767822bc8f65108da