יֹאמְרוּ: מֵאִיר שָׁכַב, יְהוּדָה כָּעַס, יוֹסֵי שָׁתַק. תּוֹרָה, מַה תְּהֵא עָלֶיהָ. פירוש התלמידים אשר שמעו הקושיא שהקשה רבי יאודה על דברי רבי מאיר לסתור דבריו, אין מהרהרים אחר דבריו של רבי מאיר מחמת סתירה, כי יאמרו: רבי מאיר שכב ואילו היה בחיים היה מיישב דבריו ואין כאן קושיא! וגם לא יתפעלו מקושיא של אדם גדול שהוא רבי יאודה שמצא דבר לסתור דברי רבי מאיר כי יאמרו כיון שכעס לכן נעלם ממנו הישוב והישוב שיש לישב ולתרץ בו דברי רבי מאיר.
אך דא עקא כי רואין יוסי שתק שלא השיב תשובה לרבי יאודה על קושייתו והוא לא כעס כדי שיתעלם ממנו ישוב הקושיא אם כן תורה של רבי מאיר מה תהא עליה? כי עתה יאמרו התלמידים ודאי נסתרו דבריו אלו מחמת הקושיא של רבי יאודה דאם יש דבר ליישב דבריו למה רבי יוסי שתק ולא אמרו?!
אך דא עקא כי רואין יוסי שתק שלא השיב תשובה לרבי יאודה על קושייתו והוא לא כעס כדי שיתעלם ממנו ישוב הקושיא אם כן תורה של רבי מאיר מה תהא עליה? כי עתה יאמרו התלמידים ודאי נסתרו דבריו אלו מחמת הקושיא של רבי יאודה דאם יש דבר ליישב דבריו למה רבי יוסי שתק ולא אמרו?!