גמרא להודיעך כחו דר"ש כו'. בתוס' הקשו (לפי' דההיא קאי על ההיא דנזיר שמשון) דהא ר"ש ס"ל דנזיר שמשון לא"כ. ול"נ ליישב דהא טעמא דר"ש מבואר שם (ד' ב) משום דשמשון לא היה נדור בנזיר והוה כמתפיס בדבר האסור. ולכן ז"א אלא באומר הריני כשמשון לבד אבל אם אמר הריני נזיר כשמשון לכ"ע אסור וכמש"כ המל"מ פ"א מהל' נדרים ה"ז בשם מהרלנ"ח באומר לאשתו הרי את אסורה עלי כאמא. ואף שגמגם עליו המל"מ ואמר שזה תלוי במחלוקת אם אומר דבר זה אסור עלי בלא התפסה אם זה הוה מעיקר הנדר או מדין יד. הכא בנזירות לכ"ע באומר הריני נזיר הוא עיקר נזירות. אבל יש לשדות בה נרגא. דהרי חייליה דהמל"מ הוא דמדמה לה לאומר הרי עלי מנחה מן השעורים דדיניה דיביא מן החטים. ור"ש פליג גם בזה מפני שלא התנדב כדרך המתנדבים (מנחות קג):
קריאה במקור
רש"ש על נדרים · דף 19b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רא"ש ד"ה מביא ג' בהמות. ומגלח ככל נזירות שאינו ספק. כ"נ דצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f286584f1c5bc0ac0820906b1834ef7506961c9b9342b1278ff37c446825410