גמרא מ"ט מדל"ק מן הרואין. ק"ל דלמא רצה להוציא אף סכי שמש דבכורות (ס"ד מג) במשנה. ומש"כ הט"ז ביו"ד בסי' רי"ז סק"ל בביאור דברי התוס' דעוברין רואין החמה ע"פ האגדה דפ"ג דנדה דמביט מסוה"ע ועד סופו. לא מחוור כלל. דההיא אינה הבטה חושיית. ול"נ איפכא דעובר היה ממועט אף אם אומר מן הרואים סתם. ובקושיית התוס' למחוק תיבת עוברים וכן היא מסובבת בד"ח:
קריאה במקור
רש"ש על נדרים · דף 30b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במשנה מן הילודים כו'. עי' פירוש הגר"א ביו"ד סי' רי"ז סקמ"א דר"ל בניקוד שו"א שור"ק דהוא בינוני פעול. ודלא כמשמעות הר"ן שהיה קורא בניקוד חיר"ק וחול"ם ע"ש:
רא"ש ד"ה ולא מיבעיא בנולדים כו'. ה"ה דה"מ לאקשויי מאי אף. ול"נ דאי משום זה המ"ל דקאי ארישא:
רא"ש ד"ה ל"נ זה אלא במי כו'. ופליגי אתרוייהו. ופסק הטור כחכמים. עמש"כ בע"ז (ו ב):
רא"ש ד"ה מאי איריא. השבת הס"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7f286584f1c5bc0ac0820906b1834ef7506961c9b9342b1278ff37c446825410